ש
היי, תודה רבה!! -בת 17-
אני יודעת שזה לא בדיוק התקופה בשנה אבל פשוט מאז פורים אני מנסה לסדר לי את החג הזה בראש ולא מצליחה.. יש לי ככ הרבה שאלות עליו..
אני לא מצליחה להבין איך פורים מסתדר עם היהדות.. זה כאילו יום שבו אנחנו משחררים מעצמנו הכל.. יום שבו אנחנו דופקים את הראש, משתכרים, ותכלס אין לנו מושג מה יצא ממנו.. ובכללי זה נראה לי ככ לא מכבד!! לשבת בסעודת חג כשכל הבנים מסביבי -לא דווקא מהמשפחה- שיכורים ולא מודעים למעשים שלהם, והם גם ככ הרבה פעמים משפילים את עצמם, גם אם זה בדברי תורה, ותודה, וסליחה.. גם אם הם אומרים דברים יפים הדרך היא דרך של שיכורים, היא מוגזמת ככ ומוקצנת..
מרגיש לי כאילו הבנים הופכים קצת להיות ההצגה של הבנות, אבל תכלס זה השמחת חג שלנו..
קיצור לא מבינה איך זה השמחה של החג כשבעיקרון היהדות מאמינה בשמחה ככ שונה, הרבה יותר עמוקה ופנימית.. אני ישמח לקצת סדר...תודה רבה!!
ת
אהלן! קודם כל שאלה מצויינת! מעידה על גדלות ומן הראוי לשאול אותה, בטח בדורנו ואני אסביר.
גם אני עד השנה מאוד לא הצלחתי להבין את העניין לשתות בחגים ובייחוד בפורים, זה היה נראה בעיניי מוזר שהיהדות תראה בזה דבר חיובי ובטח בהיקפים של זה בפורים עד איבוד דעת של "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי" אז לפני שניכנס לעובי הקורה אקדים כמה הקדמות.
דבר ראשון ודאי שהשמחה ביהדות היא שמחה פנימית(על דרך רמז לזכור אומרים אותיות *בשמחה* זה אותיות *מחשבה*) הכוונה שמקור השמחה מתחיל מהאדם כפי שאומרים שהעשיר הוא השמח בחלקו, אדם שיודע להעריך את הטוב שלו ע"י התבוננות מחשבתית, כי שמחה מדברים חיצוניים זה דבר שבסופו של דבר לא נמשך שמוגבל בזמן שלו וברגע שהסיבה החיצונית נעלמת כך גם אותה שמחה, שמתברר שלא הייתה שמחה אמיתית.
*בצורה פשוטה* משפטי חז"ל כמו "אין שמחה אלא בבשר ויין" הם באים לומר את הדבר הבא: הדברים שגורמים להנאה חיצונית אין בהם פסול מצד עצמם כל עוד הם לא *הגורם העיקרי לשמחה* אלא הם *אמצעי לחזק את השמחה* הפנימית שכבר קיימת בתוכנו.
דבר שני מבחינה הלכתית חשוב לדעת שיש דעות שונות לגבי שתייה בפורים ובגדול ממה שהבנתי באמת כאשר שותים צריך לעשות את זה בצורה חכמה שלא תביא את האדם להקאות ולפספוס של מצוות אחרות(כמו תפילת שחרית ביום שאחרי), בריחה מהמציאות, השפלה עצמית או פגיעה בזולת או כל מיני שטויות מהסוג הזה שאז יצא שכרנו בהפסדנו ובאמת עדיף לא לשתות.
בשאלה שלך יש דרישה שמאפיינת את הנשמות הגדולות של הדור שלנו שזה חיפוש עומק לכן עכשיו בזהירות נקפוץ *לקומה עמוקה יותר ופנימית יותר* שתסביר לך המון תופעות ותאפשר להבין את הפורים בצורה יותר טובה ובע"ה גם תביא לעבודת השם גבוהה יותר.
מופיע בחז"ל שהיין הוא דבר שאומרים עליו שירה והוא היווה איזושהי פסגה של עלייה רוחנית בביהמ"ק. בזמן שהיו מנסכים את היין על המזבח בביהמ"ק היו הלוויים אומרים שירה, ואני רוצה להבין למה? שימי לב שבגמרא יין נקרא *חמרא*.
לא סתם הוא נקרא ככה, היין הוא דבר מאוד *חומרי*. מקום אחר בחז"ל אומר שעץ הדעת טוב ורע גפן היה(לפי אחת הדעות) והרב קוק מסביר בספרו על הגמרא את המשמעות של זה. היין מבטא את שורש חטא אדם הראשון, השורש של כל החטאים כולם שהרי היין הוא דבר שמסב שמחה מאוד גדולה, שמחה זה דבר רוחני אך כאשר היא בעוצמה מופרזת כמו שקורה משתייה אדם עלול להימשך אחר הגוף שלו ולעשות כל מיני דברים רעים כפי שקורה לצערנו לכל מיני אנשים ששותים, היין מחזק את ההנאה החומרית אך היות והוא מחזק אותה ממש יכול להיווצר מצב *שהכוח הרוחני העליון ישתעבד לכח גשמי-חומרי* שזה שורש כל החטאים. לדוגמא, אדם שמקבל הרבה כח לידיים הוא עלול להימשך אחרי זה ולהגיע לשחיתות וככל שיהיה לו יותר כח כך אם הוא לא ידע להשתמש בו נכון זה יהיה נוראי.
דוגמא נוספת היא בנישואין, לפי היהדות הקשר בין איש לאישה זה דבר קדוש כי זה קשר שיש לו פוטנציאל לאחד שתי נשמות ברובד פיזי, נפשי וערכי/רוחני וככה להופיע שלמות גדולה יותר במציאות, אך כאן גם טמונה סכנה גדולה. אותו כח קדוש ועליון, אם אדם לא ידע לשלוט על עצמו וישעבד את הכוח שלו לחומריות שבדבר הוא עלול ליצור קשרים שהם נגד התורה שמבוססים על רצון אגואיסטי פרטי ולהשאיר את הקשר רק ברובד הפיזי ולשעבד את עוצמת החיים הזאת לחומריות. במילים אחרות כל החטאים הם לקיחת כוחות שמגיעים ממקומות רוחניים ושיעבודם לכח חומרי(חטא-להחטיא את המטרה).
כאן מגיע הרעיון היהודי *המהפכני הפנימי* שמבין שהאלוקות בעצם נמצאת בכל מקום ולכן גם בחומר אפשר לגלות קדושה ולכן המהלך שיביא לתיקון החטא הקדמון הוא ירידה למקומות החומריים וגילוי הקדושה בהם, שגם הם יכולים להופיע אלוקות וגם אותם אפשר לקדש אך כאן *צריך זהירות גדולה מאוד* כי אם אדם משליך את ההבנה הזאת עד הסוף הוא עלול להגיד אז יאללה בואו כולם נשתה יין כל השנה *ונקדש את החומר* אך כמו שאמרנו הוא עלול בקלות להיגרר אחרי היין *ולגרום יותר נזק מתועלת*. ממש בגדול, בית *המקדש* היה המקום שבו שכן הקב"ה ובו היו כל סוגי דרגות החיים(דומם, צומח חי וכו) ושם היו לוקחים את הכוחות האלה והופכים אותם לחלק מעבודת ה', במקום הכי מיועד לכך, לכן היו מקריבים קורבנות וכו אך גם מנסכים יין. לפי מה שהסברנו, שירה אמרו דווקא על היין כי זה היה ביטוי שלקחנו את הדבר המאוד חומרי וגם אותו הצלחנו *לקדש*(אגב, תמיד שאומרים שירה זה מבטא איזושהי שלמות במציאות, כמו שירת הים שהיא השלמת יציאת מצרים וכו, ואכמ"ל)
את הרעיון הזה אנחנו גם מבטאים בברכת קריאת שמע שה' יוצר אור ובורא חושך...שהוא המקור לכל הכוחות כולם והוא אחד ממש. גם שם חז"ל שואלים בגמרא, תאמר יוצר אור ובורא נוגה(אור מעומעם)! לא יפה להגיד שהקב"ה הוא המקור לחושך, בסופו של דבר הגמרא אומרת שאומרים שהקב"ה המקור לאור ולחושך, מכאן לומדים שיש חשש גדול להגיד שה' הוא המקור לחושך, ההתעסקות עם החושך מפחידה אך לבסוף צריך לומר את האמת ובשביל לתקן את העולם צריך לקחת את כל הכוחות(כולל החושך) ולשים אותם *במקום הנכון להם* במילים אחרות להכניס *הרוחניות לתוך החומריות ולרומם את החומר.*
*וכאן מגיעים לפורים:* כל הרעיון של פורים זה לגלות את הנקודה הפנימית שבתוכנו ושבתוך כל המציאות. שה' הוא אחד והוא בכל מקום וגם כשלא רואים אותו הוא נמצא והוא מנהל את המציאות ומשגיח עלינו. *"אסתר מן התורה מניין? ואנוכי הסתר אסתיר פניי ביום ההוא"* מגילת אסתר נקראת על שם ההסתרה שבעצם יש מסיכה על המציאות שגורמת לחשוב שהקב"ה לא נמצא בטבע והוא לא משגיח אבל באמת הוא פשוט מסתתר והוא מציל אותנו גם כשהכל מוסתר *וזה הרעיון של פורים* וניתן לשים לב שהעונש הרע התחיל ממשתה היין, החומרי והגס ואותו יין גרם לכך שאסתר תילקח למלך(שהרי הרג את ושתי) והיין מוצג כרע ואז *ונהפוך הוא* היין משמש את אסתר להפיל את המן במשתה היין ובסוף זה הביא להצלה של היהודים(יש עוד מלא דוגמאות אבל נסתפק באלה) ובאמת שותים את היין זכר למשתה.
אז נסכם ונסביר. למה שותים יין? אומרים נכנס יין יצא סוד. בפורים אנחנו משתמשים ביין *כאמצעי* לגלות את מה שמוסתר אצלנו כל השנה(נשמה אלוקית), וכאשר אנחנו שותים מתוך רצון להתחבר לה' ואנחנו מתכוננים כראוי לפורים מבחינה נפשית ולומדים על הרעיון של היין ופורים, אנחנו עושים תיקון גדול בתוך המציאות, והשכל הביקורתי שמשמש כמסיכה(שיש בה צדדים חיוביים כמובן) מפנה מקום להבנות שדורשות מאיתנו להגיע לתובנות שהם מעל השכל שמאפשר לגלות את הצד הנשמתי בתוכנו(גם כשהוא מתנהג מצחיק היות והמחסומים נפלו). הדבר אפשרי בעיקר בפורים כי בפורים חז"ל גילו שיש הארה רוחנית במציאות של גילוי הסוד וההסתר שמתגלה דווקא אז, כמו שהתגלה בימי שושן, ולכן דווקא בפורים(בשונה משאר השנה) השתייה בסעודה יכולה להטעין את האדם בכוחות רוחניים עצומים שיכולים להעיף אותו קדימה בעבודת ה'!
מנסיון אישי השנה, אני עדיין מרגיש דחיפה להתקדם קדימה ממה שחוויתי בפורים ולמרות שזה היה נראה מוזר בהתחלה במבט *חיצוני* למדתי להסתכל *פנימה* ולהבין שיש פה עומק גדול, וזו משימת חיים תמיד לחיות ולחשוף את הממדים הפנימיים יותר וככה לאט לאט נביא גאולה לעולם! הנושא מעט מורכב(מכאן האורך שלו) אז מקווה שהייתי מובן ועזרתי😊. על כל שאלה אשמח לענות ולהרחיב בפרטי.
חנניה קליגר: 0542807288