ש
כיתה י, בתקופה האחרונה אני ממש מעדיפה להיות לבד, רוב היום אני בחדר , המשפחה תמיד אצלנו ואף פעם לא דחוף לי לצאת להיות איתם וכו. אני לא עצובה או מתבודדת וכל היום מדברת עם חברות וכו פשוט נוח לי יותר להיות בחדר ולא מפריע גם כל היום להיות בחדר. אני כן יודעת שזה לא אמור להיות ככה , יש לי משפחה ואני אמורה להיות גם איתם ולא כל היום בחדר. פשוט לא יודעת נוח לי מצד אחד ומצד שני אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה.
ת
מה שאת מתארת לא רחוק מהמצב של הרבה אנשים עכשיו, בתקופה של הבידוד. והרבה דיו נשפך בנושא-מה מרוויחים מזה?מה חסר לנו בזה?
את מתארת מצב שזה קורה גם בלי קשר, וזה אכפת לך לשים לב וזה יפה שאת בוחרת לשים לב לזה ולעבור תהליך.
קודם כל צריך לשנן לעצמנו שכל דבר שאנחנו עושים, בעומק בעומק נובע ממקום טוב, מערך מסויים שאנחנו רוצים לשמור עליו. ולכן אם את בחדר ונח לך שם יותר מהמרחב בבית-זה לא סתם.
שימי לב האם התחושה הזאת זה משהו שקורה רק בבית, או אולי גם בכיתה או בסניף את מעדיפה להיות לבד לפעמים?
חשוב להכיר *שיש שני סוגי אופי-מוחצנות ומופנמות.* המוחצנים חייבים כל הזמן להיות בסביבת חברה, רעש, הם מאוד פעילים ואוהבים לעשות.
המופנמים, הדלק שלהם זה דווקא מהפנים שלהם. מהלבד, הם פחות מרגישים בנח להיות מוקפים כל הזמן.
לכולנו יש את שני החלקים האלה ולכל אחד זה מתבטא בצורה אחרת כשאחד יותר דומיננטי.
נשמע שזה מציק לך ולכן אפשר לעבור תהליך. לא לנסות להיות מישהו אחר נגד האופי שלנו,אלא פשוט לעדן קצת לפי דרך האמצע.
אני חושבת שאת מנסה למצוא פה את האיזון בין החיים החברתיים לבין השמירה על הייחודיות שלך והפרטיות שלך.
במקום להגיד לבד אפשר להסתכל על זה בתור התבוננות, התבודדות, חשבון נפש.הרצון הזה יכול לנבוע מרצון לפיתוח העצמיות, הכשרונות, העצמת הכוחות, עיסוק במה שאוהבים, מרחב אישי, התבוננות פנימית ופרטית.
*מצד שני*, החברה קוראת לנו לשים לב למה שקורה סביבנו, לקחת חלק, לשאת בעול, להתעניין במה שקורה ולעזור (אפילו רק להקשיב לאח הקטן או לאמא). כשמסתגרים בלי להגיד למה לפעמים החברה יכולה לחשוב שאת לא מעוניינת בה וזה יכול להרחיק.
*ולא בטוח שמה שנוח לנו, זה מה שבאמת טוב.* ולפעמים צריך לאזן בין המרחב האישי לבין השימת לב למה שקורה סביבי. ולכל אחד האיזון הזה הוא אישי.
*ולבסוף,* אני מציעה לך לשאול את עצמך מספר שאלות. כלי חשוב שלמדתי מהאימול האישי במכללת "כוונה". חשוב לשים לב שבשביל זה תהיי נקייה ממה שמשפיע מבחוץ וממה שאת חושבת שאולי חושבים עלייך מבחוץ, ותתני לעצמך רגע התבוננות. אני מציעה לך לקחת עיפרון ודף ולענות לעצמך על השאלות שיעזרו לך
1.לברר לעצמך את המקום בו את נמצאת,
2.להגיע למקום שאת רוצה להיות
3. ולהיות שלימה עם זה.אז קחי עיפרון ותכתבי:
א. למה אני בחדר? האם *אני* שלימה עם זה?
ב. מה מאפשר לי החדר? מה מאפשר לי החדר שלא מאפשר לי החוץ?
ג. על איזה ערך אני שומרת כשאני בחדר?
ד.מה מפריע לי? למה?
ה. האם ישנה דרך אחרת לשמור על ערך זה גם בלי להיות כל הזמן בחדר?
ו. איפה אני מאזנת בין שני הרצונות?
ז. מה בתכלס אני עושה? מתי בחדר ומתי לא? ומה אני עושה כשאני לא? ואיך אני מיידעת את הסביבה שאני לא מנסה להתרחק מהם?
בהצלחה!
אגב, על שאלה כזאת לא בטוח הייתי עונה, אילולא עברתי את זה בעצמי...
מוזמנת להמשיך לדבר יחד ולהתייעץ-מוריה 0556639025