אני מרגישה שעבודת ה' שלי היא מאוד שכלית, אני מקיימת מצוות כי אני באמת מאמינה שזו הדרך הנכונה ואני לא מוכנה להתפשר עליה.אבל יש ביהדות גם התייחסות גדולה לעניין של הרגש, של יראה ואהבה, ואני מרגישה שאני לא שם. יש לי יראת חטא, אבל לא יראת עונש, אני לא מרגישה שיש לי מן 'פחד' מהקב"ה או מעונש, פחות חושבת על שכר של מצוות ויותר על המשמעות והחשיבות שלהן. אני כן מרגישה את ה' ואוהבת אותו, אבל לא מרגישה שיש בי איזה תשוקה ואהבה גדולה לעבוד את ה', יש בי רצון גדול אבל זה כי אני פשוט מאמינה בדרך הזאת, בצורה מאוד שכלית. עד כמה זה נכון/לא נכון לחיות ככה? ואיך אני יכולה לעבוד על זה שעבודת ה' שלי תהיה גם עם רגש?תודה ממש וסליחה על האורך:)
שלום צדיקה! משמח לקרוא שבאמת יש בך רצון לעבוד את ה' בצורה שלמה ומלאה, ולא להסתפק רק בנטיה הטבעית שלי.. וגם אני ממש כמוך, אז אני פשוט אכתוב כמה דברים שעוזרים לי, מקווה שיהיו טובים גם לך:)
רק לפני שנתחיל, חשוב לי להגיד שקיום המצוות לא תלוי בהתלהבות שלנו או באהבה שלנו למצווה או לה'. בנוסף-יש חיבור נשמתי שהוא הרבה מעבר לרגש העכשווי. והאמת היא שהרגש הוא לא המדד אם המעשה רצוי או לא. גם אם התפללתי ולא התרגשתי- ח''ו לא לחשוב שזה לא שווה או לא רצוי. לפעמים נזכה לאורות בעבודת ה' אחרי שעשינו הכנה טובה לתפילה, אבל לפעמים גם לא. ולפעמים נתחיל להתפלל, ומשמים תבוא אלינו הארה ושמחה בתפילה.. בקיצור, לא תמיד הרגש בתפילה תלוי בנו. הוא חשוב מאד ועוזר מאד להתכוון, אבל לא הרגש הוא המדד למקום הרוחני שלנו כרגע, לרצינות בתפילה או לשאלה האם התפילה התקבלה או לא..
🌻 לגבי יראת העונש - מניחה שאם את יודעת להבדיל בין יראת חטא ליראת עונש, את קצת מכירה את הרב קוק. במשנה (סוף מסכת סוטה) כתוב שבדורות האחרונים שלפני ביאת המשיח "חוצפה יסגא". אפשר להעמיק בזה, אבל אחת ההשלכות היא שהדור שלנו יותר יחזיק מעצמו ופחות יאמין לכל דבר שאומרים לו. פחות יקבל מסורות כמובנות מאליהן. הרב קוק כותב על זה באורות התשובה, שהתכונה הזו הכרחית בשביל שהדור שלנו יעבוד את ה' מבחירה אמיתית שתוביל לעבודה מאהבה שהיא עבודת ה' הנעלית ביותר.אז לגבי השאלה שלך, אפשר ללמוד מזה שני דברים:1. כמעט כולנו במצב שלך.. רובנו לא מפחדים מגיהנום או מהעונש שיהיה לנו. אבל למרות שזה לא בא לנו באופן טבעי, עדיין צריך להתחזק גם בזה, כי יראת העונש משמשת קו הגנה אחרון מול מצבי קיצון שממש ממש קשה לנו בהם. אסור לנו לזלזל ביראת העונש, היא חשובה יותר ממה שאנחנו מדמיינות..אבל אל תרגישי לא בסדר, זה אומר שאת פשוט חלק מדור הגאולה:)2. בגלל הגדולה של הדור שלנו, אנחנו צריכים לא להסתפק בעבודת ה חלקית, אלא להגיע לעבודת ה' שלמה שכוללת יראה ואהבה, וממילא גם שכל ורגש. ממש כמו שאמרת!
חשוב לי רק להגיד שממש לא נשמע לי שאת נמצאת במקום מעורער או בודק, אלא שטוב לך במקום שלך ואת פשוט רוצה יותר.. הבאתי את הרעיון של הכיוון של הדור שלנו כדי להסביר את הגודל שלנו, לא מתוך ניסיון לכוון אלייך ח''ו.
🌻 אז איך מעוררים את הרגש בעבודת ה'?
א. תשקיעי במצוות שלך. תעשי מעשים חיצוניים של התלהבות ושמחה, ועל ידי זה תכיני את הכלי לשמחה, ויהיה הרבה יותר קל שהיא תבוא. לדוגמא- תעשי לך מקום קבוע שאת מתפללת בו, ובבוקר תקפצי מהמיטה ותתארגני במהירות רק בשביל להתחיל כבר להתפלל. או אפשרות אחרת, ללכת למקומות שהסביבה עוזרת בכוונה- קברי צדיקים, הכותל, ללכת לתפילה במניין שמתפללים בנחת..אפשרויות נוספות הן ללכת לתפילות קרליבך בשבתות, התוועדות, מוזיקה דתית, התבודדות אולי... זה גם לא משהו שחייב להיות כל הזמן, את יכולה להשקיע מסביב לאירועים מרכזיים כמו חגים, ימים נוראיים וכד' ואז לנסות לקחת משם כוח להמשך.תדמייני איך היית נראית ומה היית עושה אם היית בהתלהבות ממש על המצוות, ותתנהגי ככה למרות שאת לא באמת מרגישה. משם כבר הרבה יותר קל להמשיך:)
ב. ללמוד. דרך שאולי תהיה קלה בשבילך, כי נשמע שזה הכיוון הטבעי שלך:)יש ספרים ושיעורים של עיון ופלפולים, ויש ספרים ושיעורים שנועדו לפתוח את הלב, לדבר דיבורים של רגש ואמונה. תבחרי משהו אחד שמעניין אותך, ותלמדי אותו דרך מישהו שכבר נמצא שם והדרך שלו היא עבודה של רגש. כמובן, תקחי השראה מאנשים אחרים, אבל רק במידה שעוזרת לך לפתח את המקום הזה של עבודת הנפש. שימי לב שאת מקבלת רק את מה שמתאים לך ונכון לך. בלי השוואות לאחרים.דוגמאות לרבנים:הרב פרץ איינהורן, הרב ארוש, הרבנית ימימה מזרחי, הרב יהושע שפירא. באופן כללי, הרבנים שיותר קרובים לחסידות ובכללי רבניות מדברים יותר בשפה כזו..
ג. אהבת ה'. אם נסתכל על המציאות בעיניים אמוניות ונראה באמת כמה הוא נותן לנו, כמה טוב יש במציאות, כמה שפע יש לנו בעולם שלו- בטח מיד נהיה בשמחה גדולה על שהוא האלוקים שלנו, ודווקא אותו אנחנו עובדים!ב''ה אנחנו רגילים לכל הטוב שיש לנו, אז צריך להתאמץ כדי לזכור ולהרגיש את זה..אבל כשנרגיל את עצמנו לראייה כזאת באמת נרגיש כמה שפע הוא משפיע עלינו ואיזה אבא רחמן יש לנו, ואז זה יותר כיף לעבוד אותו כי איך אפשר שלא? הרי שאדם נותן לך מלא טוב אתה רק רוצה להחזיר לו.
ד. לבקש מה' עזרה. תבקשי מה' שתרגישי איך הוא עוזר לך להתקדם בעבודת ה' שלך, גם במקומות שאת לא מצליחה לבד. אם את מרגישה שמשהו חסום- תתפללי על זה! תתחנני על זה! תגידי לה'-אני רוצה לעבוד אותך בשמחה! במלאות! גם ברגש! ביראת שמים ובאהבת ה'!
יישר כוח גדול על המאמצים והכנות שלך! בכלל בכלל לא ברור מאליו..
בהצלחה גדולה יקרה!! חן