ש
אשריכם על הדבר העצום הזה!
אני נכנסתי להדרכה השנה.. וחניכות שלי בגיל כזה של בנים בנות (הסניף שלנו נפרד) ולא להכנס לפעולות ולתפילה בשבת וכו׳ ויש בנות שלא בקטע הזה והן לא רוצות לבוא לפעולות כי הן אומרות שכל הבנות לא בפעולה ועם הבנים וכל זה.. רציתי לדעת אם יש טיפים או דברים כאלו למדריכים כדי לעניין את החניכים בפעולות ושיבואו מעצמן לפעולה ולא ע״י שיכנוע שלי וכו׳ שזה באמת יעניין אותן..
מקווה שניסחתי את עצמי טוב..
ת
שלום וברכה!
אתם עצומים ומחזקים, לנו נשאר רק להודות שיש לנו נוער כזה נפלא, פועל ומתעניין.
שאלתך ממש נוגעת בי, מכיוון שהמצב שתיארת ממש דומה לקבוצה אותה הדרכתי.
אקדים ואומר לך משהו קטן שאולי יעזור לך להבחין מה טוב לקבוצתך ולחניכותייך.
לדעתי לנו בני האדם, כמו מחשב, השכל שלנו בנוי בצורה של תיקיות. תינוק כשהוא נולד רואה כביש, לא מבין מה זה, יכול לרוץ אליו בלי פחד. אך מיד אחרי זה אמא תתן לו מכה על היד ותגיד לו שזה 'אסור', מיד התינוק יכניס לתוך התיקייה שלו כביש=מכה=אסור. אחרי זמן מסוים כשיגדל ויעשה שיעורי נהיגה במקום ה"קובץ" של כביש=מכה, יכניס לעצמו שכביש=נהיגה זהירה.
חניכותייך נמצאות בתקופה שבה הן מנסות דברים, מכניסות לעצמן הגדרות חדשות לדברים שהן לא נפגשו איתם עדיין. הן מנסות לראות מה זה ה"בנים -בנות" שאסרו עליהן עד עכשיו. מה שאסור הוא יותר מעניין...
לכן, דרך אחת לעניין את חניכותייך היא לפי מה שאת יודעת כבר שמעניין אותם. אם הנושא הבוער הוא בנים- בנות אז לכי על זה,
אם הנושא הוא תפילה אז זה הנושא שתעסקי בו בחודש הקרוב.
חשוב הטפטוף באותו נושא, ככה זה חודר יותר טוב. ולאט לאט ההגדרה שלהן לתפילה/ בנים בנות ישתנה. כמובן שזה לא מחייב שהן ישתנו באותו יום, אפילו אותה שנה. יכול להיות שזה יישאר בתיקייה והם יפתחו את 'הקובץ' שהבאת להן רק עוד כמה שנים. אבל ברגע שאת 'תדקרי' את הנקודה אותה כרגע הן כואבות ומחפשות את תצליחי לעניין אותן.
דרך שניה לעניין אותן היא לצאת מהקופסה של מדריך-חניך, ולדעת לשתף אותן בפעולה עצמה. זה יכול להיות יום בחירות חשאיות, לשים קלפי וכל אחת בוחרת נושא בו יעסקו בחודש הקרוב. כשהפעולה תהיה גם קצת שלהן הן ירגישו חלק וירצו, בעז"ה, להכנס.
זה יכול להיות חלוקת אחריות- כל פעולה זוג אחר אחראי לעשות משו כיפי בקטנה,
אפשר כמובן לעורר דיונים שיהיו יותר אקטיביות בפעולה ולא פאסיביות, לעורר חשיבה. אפשר מידי פעם שהן יכינו פעולה בנושא שמעניין אותם. ואפשר לחשוב על עוד הרבה דרכים איך לשתף אותן בפעולה עצמה, תהיו יצירתיות.
דרך שלישית היא לשפר את אופן העברת הפעולה.
אם יש לך מדשי"ת, אתן יכולות לנסות להעיר אחת לשנייה על דרך ההעברה. זה יכול ממש לשפר את הפעולות, כמובן בטוב טעם. להוסיף מתודות, סיפורים (שיהיו מוחשיים) ושהן בעצמן יופעלו בתוך הפעולה.
אולי כדאי להשתמש בנ"ס קתימב"ה (יכולה לחפש באינטרנט): ניסוח, סביבה, קול, תנועה, ידיים, מבט, בטחון והתלהבות או לחלופין קול לתת תנועה ידיים מבט ביטחון הופעה.
ברגע שלבנות שכן מגיעות לפעולה יהיה באמת כיף ומשמעותי- שאר הבנות שלא הגיעו ירגישו שהן מפספסות ויבואו מעצמן..
צריך לתת את רוב הכוחות שלך לאלו שכן מגיעות.. להשקיע בהן. זה כמו פרצוף- כשמושכים את האף, את הגרעין, שאר הפרצוף נמשך גם.
ודרך רביעית והכי חשובה בעיניי- קשר אישי. כשלחניכה יש מדריכה שמשמעותית לה באמת, היא לא תפספס הזדמנויות לראות אותה ולהקשיב למה שהיא אומרת.
איך יוצרים קשר אישי? יש המון חומרים. בעיקר שיחות אישיות, התעניינות, דאגה.. לשאול מה קורה כשהיא לא נמצאת.. זה בסוף הלב של ההדרכה, הקשר האישי. צריך לקפוץ על כל הזדמנות שיש לפתח את זה.
בהצלחה אם תירצי הרחבה
אורי קרוק
0528363564