שלום, רציתי לשאול למה יש פרשנים שמפרשים שאסתר הייתה נשואה למרדכי אם במשך כל המגילה מוזכר "בַּת דֹּדוֹ", "לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת", "אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ" וכו'. אם כתוב משהו כל כך מפורש במגילה, למה מחפשים פירושים אחרים? זה כמו שפתאום יגידו שיצחק לא היה בנו של אברהם, זה מפורש וכתוב, איפה המקום לספק? סליחה אם השאלה יצאה לא מכבדת או שנכתבה בצורה לא מכבדת.
שלום וברכה!שאלה מעולה! כל הכבוד על הרצון לברר וללמוד את התנ"ך ודרך פרשנותו!
לפני שניגש לתשובה, נמצא את המקור לפירוש הזה שהבאת. אכן הפירוש הזה נמצא בדברי רבותינו הראשונים, כדוגמת רש"י והאבן עזרא, אבל מקורו בכלל בדברי חז"ל, בגמרא במסכת מגילה בדף י"ג עמוד א'. שם הגמרא דורשת על הפסוק שהבאת "ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת" שצריך לקרוא את זה במקום "לבת" – "לבית", וכידוע ביתו זו אשתו, נמצא שמרדכי לקח את אסתר לאישה.ואם כן, איך אנחנו מתייחסים לפירוש כזה? הרי זה ההפך מהפשט – שמרדכי לקח את אסתר לבת, והוא היה אומן שלה, ולא לאישה!
התשובה היא, שבלימוד תנ"ך יש לנו כמה רבדים של פירוש.יש את הרובד הרגיל – וזה הרובד של הפשט. הרובד הזה מנסה לברר – מה היה במגילה? מה הן העובדות ההיסטוריות? מה קרה שם באמת? לפי הרובד הזה, וודאי שמרדכי לא לקח את אסתר לאישה, אלא רק היה אומן שלה.
אמנם, ישנו עוד רובד בלימוד תנ"ך – רובד הדרש. חז"ל גם בגמרא וגם במדרשים דורשים הרבה פסוקים, ומוציאים אותם לגמרי מהפשט. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה, מלמד אותנו שאי אפשר להתייחס למדרשי חז"ל כפשוטם, וחייבים להסתכל ברובד העמוק שלהם.כלומר – המדרש לא בא להגיד לנו עובדה היסטורית שהייתה בסיפור התנ"כי, אלא הוא בא ללמד אותנו איזשהו רעיון חינוכי או מוסרי, או לשים לנו דגש על משהו שקורה בתוך הסיפור. גם חז"ל יודעים היטב שבאמת המגילה לא אומרת לנו שמרדכי לקח את אסתר לאישה, אלא אומרת לנו שהוא לקח אותה לבת, כפשט המגילה. אלא שהם באו ללמד אותנו איזשהו עיקרון עמוק, ואותו אנחנו צריכים להבין.
במקרה שלנו, אפשר להביא ראיה מאוד פשוטה לכך.הגמרא, שורה לפני שהיא דורשת את "לקחה מרדכי לו לבת" – לקח אותה לאישה, דורשת גם את המילים לפני בפסוק: "כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת". הגמרא אומרת שהפסוק אמר לנו גם "כי אין לה אב ואם" וגם "ובמות אביה ואמה", ללמד אותנו שכשנכנסה אמה של אסתר להריון מת אבא שלה, וכשאמא שלה ילדה אותה היא מתה מיד. כלומר – מרדכי לקח את אסתר לבת מיד כשהיא נולדה, כי ברגע לידתה היא כבר הייתה יתומה מאב ומאם. ואם אנחנו מצרפים את שני המדרשים, יוצא שמיד כשנולדה אסתר, מרדכי לקח אותה לאישה... וודאי שלהגיד כך זה בלתי אפשרי, וזה לא מה שרצו חז"ל ללמדנו. אלא בכל אחד מהמדרשים הם באו ללמד אותנו רעיון אחר, והם בכלל לא רצו להגיד לנו מה קרה בפועל.
כעת, נשאר לנו רק להבין – מה חז"ל רצו ללמדנו במדרש הזה? פרשנות מדרשי חז"ל היא עבודה חשובה, שלצערנו לא כל כך מפותחת בספרות התורנית. הכלים שבהם ניגשים ללימוד אגדות ומדרשי חז"ל הם כלים אחרים לגמרי מאלה שניגשים בהם ללימוד גמרא או כל דבר אחר. עם זאת, ישנם פרשנים גם לאגדות ומדרשי חז"ל, כדוגמת המהרש"א, המהר"ל והעין יעקב. לימוד אגדות ומדרשי חז"ל הוא בהחלט חשוב, וכדאי להשקיע בו.
במדרש הזה ספציפית, נראה כדוגמא את פירוש "מנות הלוי", אם כי בהחלט אפשר לעיין בפירושים אחרים, ואפשר גם לחשוב על פירוש בעצמנו.מנות הלוי מסביר שהמדרש בא ללמד על צדיקותו של מרדכי, שלמרות שהוא היה "יושב בשער המלך" – במעמד חשוב, הוא לא שכח את אסתר בת דודתו היתומה, ולקח אותה לאישה, כלומר – עזר לה לחיות ולהתפתח בעולם. נדגיש שוב – גם המדרש יודע שבאמת המגילה לא אומרת לנו שמרדכי לקח את אסתר לאישה, והוא בא להצביע לנו על עניין חשוב שיוצא מתוך סיפור המגילה – מרדכי דואג לאסתר. במובן מסויים זה כבר כתוב בפסוק: הוא לוקח אותה לבת ואומן אותה. המדרש רק מרחיב לנו ומדגיש לנו את זה באמצעות סיפור שכביכול קרה, אך כמובן המגילה לא אומרת לנו שהוא קרה באמת.
לסיכום – בלימוד התנ"ך יש כמה רבדים. הרובד שאליו אנחנו ניגשים בדרך כלל הוא רובד הפשט, שבו אנחנו מנסים להבין מה קרה במציאות ההיסטורית בסיפור התנ"כי. לפעמים הפרשנים מביאים מדרשים ממדרשי חז"ל, שלא באים בכלל להגיד לנו מה קרה בפועל, אלא ללמד אותנו עניין מסויים/להדגיש לנו משהו מסויים בסיפור, ועלינו לשים לב לכך ולא לפרש את המדרש כפשוטו, אלא לשים לב לעומק שיש בו.
מקווה שהצלחתי לענות על השאלה ואם לא אפשר להמשיך ולשאול בשמחה, ושנזכה להמשיך לעסוק בתורת ה' מתוך עמקות וגדלות.
יוסף