לפעמים אני לא מבינה למה כל דבר צריך להיות שכלי מידי, למה אי אפשר גם פשוט להאמין שככה ה׳ רוצה?שאנחנו לא מבינים הכל..מרגיש לי שזה אפילו קצת גאוותני לחשוב שאנחנו צריכים לדעת הכל🙈מצד שני, עולה לי הנקודה שאם אני לא שואלת מה זה אומר עליי? שהאמונה שלי היא תמימה מידי? לפעמים זה יכול ממש לשבת עליי ולהוריד לי. תחושה לא הכי נעימה אם לומר את האמת.
ת.שלום👋🏻איזו שאלה מקסימה וחשובה! איך אני יודע? כי התעסקו בה המון במהלך הדורות...אקדים ואומר שאמונה היא דבר אישי ורגיש, אני אסביר איך אני מבין את הנושא, ומקווה שתקבלי מזה כיווני חשיבה לשאלה שלך.
שתי דרכים להגיע לאמונה
האמונה בה' היא היסוד בחייו של עובד ה'. כמו שכבר הצגת בשאלה, ישנן שתי דרכים מרכזיות להגיע למטרה של אמונה בה'. יש את דרך האמונה התמימה, ואת דרך האמונה השכלית. במהלך כל הדורות היו מחלוקות איפה כדאי לשים את הדגש, האם בעולם השכל, על ידי עיון והבנות עמוקות, ודוגמה למישהו שסבר כך הוא הרמב"ם שאמונה בה' על ידי עיון שכלי היא מהיסודות המרכזיים בשיטתו, או דווקא עדיף לא לעיין יותר מדי והאמונה היא הרבה יותר טבעית ונובעת מהלב ודוגמה למישהו שסבר כך הוא ר' נחמן.
אברהם אבינו
כשלומדים סוגיה באמונה הרבה פעמים כדאי להסתכל על אבי האומה, המאמין הראשון, אברהם אבינו. אברהם הגיע לידי אמונה לה' לבד, והוא לא חונך לזה. יש מחלוקת במדרש באיזה גיל גילה אברהם את הקב"ה, יש שיטה שאומרת שבגיל ארבעים ואילו שיטה שנייה אומרת שכבר בגיל שלוש. המחלוקת הזו היא מהותית, ואפשר להבין שהיא קשורה גם לדיון שלנו. מי שאומר שאברהם הכיר את בוראו בגיל ארבעים כנראה חושב שאמונה היא שכלית, ורק בגיל מבוגר אפשר להבין לגמרי (וכמו שאומרת המשנה במסכת אבות "בן ארבעים לבינה"), לעומת זאת מי שאומר שכבר בגיל שלוש הוא הבין שיש א-לוה סובר שיש אמונה פשוטה שנמצאת בתוכנו.
איזון בין הדרכים
מה שהצגנו עד עכשיו הן שתי דרכים להגיע לאמונה, אך לדעתי (וכך סברו גם רבים) אפשרי ואף כדאי לשלב ביניהם. לכל אחת מהדרכים יש את היתרונות שלה, אולם יש בכל אחת גם חסרונות. אדם שיאמין רק בצורה שכלית, אם ייפגש עם טענה חזקה שסותרת את ההבנה שלו, זה יגרום לו לחולשה באמונה, ובנוסף לפעמים עיון בצורה לא נכונה יכול להוביל לטעויות. ומנגד, אדם שיש לו רק אמונה תמימה בלי עיון שכלי, אם תעבור עליו תקופה קשה של חולשה באמונה, לא יהיה לו במה להיאחז באמונתו. לכן כמו הרבה דברים בחיים, אפשר לשלב בין שני הסוגים. יש דברים שאדם צריך לנסות להבין, אולם גם אם הוא לא מבין הכל, הוא יכול להסתמך על אמונתו הטבעית הפשוטה, ולהבין שלפעמים גם לא מבינים. כמו ששאלת בשאלתך, צריך לבוא ללימוד עם גישה שלא תמיד נקבל תשובות להכל, מתוך הבנה של הקטנות של בני האדם.
לא כל בני האדם דומים!
דבר מהותי נוסף הוא שיש הבדל עצום בין בני אדם שונים. כמו שבעולם הלימודים יש אנשים שאוהבים מקצועות ריאליים מדויקים (כמו מתמטיקה ופיזיקה), ולעומת זאת יש אנשים שאוהבים הרבה יותר מקצועות הומניים (כמו ספרות והיסטוריה), כך גם בעולם האמונה, יש אנשים שיעדיפו לעיין כדי להגיע לאמונה שלהם, ויש אנשים ששאלות לא מטרידות אותם, והם מעדיפים להאמין דווקא ע"י הרגש. כמו שציינתי זה לא חייב להיות רק או זה או זה, ואפשר לשלב, אך הדגש הוא שלכל אדם מתאים משהו אחר! המטרה היא להגיע לאמונה בה', את צריכה לחשוב מה מעניין אותך ומה גורם לך יותר להאמין ולדבוק בו. מה שמתאים לך ומקדם אותך- תלמדי אותו. (אני ממליץ לך גם לנסות ללמוד ספרים שכן מתעסקים יותר בצורה שכלית, כי יכול להיות שתגלי שאת אוהבת גם את הסגנון הזה, אבל ממש לא חובה). עבודת ה' שלך, היא בינך לבין הקב"ה. אם אין לך שאלות ואת מרגישה שהאמונה שלך מבוססת, את במצב מצוין.
כל הכבוד על כך שאת מבררת ורוצה ללמוד! אמונה היא גם לשון של אימון, אם מדברים על אמונה, הופכים ליותר טובים בה, אז תודה גם שזיכית אותי😉.מקווה שקיבלת תשובה לשאלה שלך, ומוזמנת לשאול תמיד עוד בנושא הזה, או בנושאים אחרים.
נדב