1 דקות קריאה
28 Jun

ש

שלום!😁

אני בת 16, ורציתי לשאול על היחס שלנו ושל התורה לצריכת תרבות חילונית ולועזית. הכוונה לספרים, סרטים, מוזיקה וכו' (לא כאלה שבבירור מזיקים). השגרה של הרבה מאיתנו סובבת סביב התרבות הזאת, בעיקר במגזר הדתי לאומי. אני אישית אוהבת מאוד לקרוא ולשמוע מוזיקה מכל הסוגים ורציתי לדעת אם יש בזה תועלת כלשהי, או להפך- השפעה לא נכונה על הנפש, או בזבוז זמן שאפשר להקדיש לתורה..

תודה רבה רבה!!!😃


ת

שלום לך

השאלה שלך מראה על מודעות עצמית גבוהה, את שמה לב לתוכן שאת מכניסה לחייך וזה דבר גדול.


אני אנסה לענות לך באופן רעיוני על השאלה הזאת

אין פה פסיקת הלכה!

אביא לך את ההתנהלות שלי מול העניין הזה ומקווה שזה יאיר את עינייך.


זה נושא מאוד רחב ויש הרבה מה להוסיף, אתן פה סיכום קצר של הדברים ואת מוזמנת להרחיב לעצמך בקריאה מהאינטרנט, בספרים, בשאלות בפרטי אצלי וכו


דבר ראשון נצא מנקודת הנחה שלא כל הדברים שהציבור עושה מראים שמשהו הוא נכון וטוב, ישנם פעמים בהם אנחנו נותנים לחיים לסחוף אותנו בלי קשר למה אמיתי ומדוייק לנו.


בהחלט יש משמעות לתוכן שאנו צורכים והוא משפיע לנו על הנפש.

החושים הם השערים שלנו לנשמה, ומה שנכניס משפיע עליה.

להרחבה- מוזמנת לקרוא בין היתר על "אפקט ורתר" בו אנשים יכולים להגיע להתאבדות (!!) בגלל התוכן התרבותי שהם צורכים (זה מקרה קיצוני אבל הוא קיים, גם בישראל, ויש עוד הרבה דוגמאות שכיחות יותר)


השאלה המרכזית היא איפה את בוחרת למקם את חייך?

מה התוכן שאת רוצה שימלא אותך?


לפי התשובה הזו תדעי איך צריך לפעול.


ברור שהתורה שואפת לגדל אנשים גדולים, כאלה שמרכז חייהם סובב סביב קודש, אנשים פועלים שמשפיעים על העולם טוב, שמקדשים את החול.


אם התשובה לשאלה היא לפי דרך התורה אז וודאי שתוכן שלא מקדם אותנו לעבר המטרה הזו הוא ביזבוז זמן יקר של התקדמות ואף יכול להזיק. 

גם דברים תמימים לכאורה עלולים להזיק לנפש- בין אם במסרים סמויים שעוברים לתת מודע שלנו בלי יכולת שליטה שלנו עליהם, בין בבילבול סולם הערכים שלנו  (אנחנו יכולים להתרגש עד דמעות כשגיבור הסרט מתאחד עם אהובתו למרות שהוא נשוי לאחרת כי "אהבה היא מעל הכל" לא?!) ובין אם בהשפעה אפילו של מקצבי מוסיקה על הנפש.


התרבות היא כלי ככ גדול שבעולם אידיאלי היא צריכה לעורר בנו רגשי קודש!


אז מה עושים?


מודעים ומציבים את האידיאל כשאיפה שרוצים להגיע אליה 


בשלב השני אני הרגשתי שכבד עליי להפסיק הכל בבת אחת ("סור מרע"), אני מחוברת לעולם הזה ואוהבת אותו אז החלטתי ללכת על טקטיקה של "עשה טוב"- למלא את עצמי בתוכן נעלה יותר (בין אם בתרבות גבוהה יותר ובין אם בקודש).

המילוי הזה בטוב באופן טבעי מנקה חלק מהרע- גם מחוסר זמן לדברים אחרים (בשגרה...) וגם מהרגשת התעלות במחשבות וברגשות כך שאני לא רוצה לקלקל את הטוב הזה שאני חווה.


חשוב לציין שהתקדמות בעבודת ה' אמורה להפוך אותנו לאנשים מלאי חיות ושמחה, יש קשיים וזה לא מראה שההתקדמות לא מדוייקת אבל חשוב לשים לב שהתנועה הנפשית הכללית היא כזו.


אחד מהדברים המעידים על האדם הוא מה הוא עושה בשעות הפנאי שלו ואנחנו צריכים לפעול כדי לקדש ולרומם גם את הזמן הזה.

מוזמנת להרחיב בין השאר בספרים "בין הזמנים" של הרב דוד סתיו ו"קורבנות התרבות" של הרב ראובן פיירמן שמדברים על הנושאים הללו.


מוזמנת ממש לכל שאלה!

תודיה- 0552237810

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.