ש.
קודם כל, תודה ענקית על המאמץ והעזרה! אז רציתי לשאול, קבעתי לעצמי לימוד יומי שאני עושה כל יום וברוך ה' אני זוכה ללמוד אותו כבר יותר משנה, אבל כל פעם בתקופות מבחנים לחוצות אני שואלת את עצמי - האם יש גבול ללימוד תורה מבחינת עומס? האם אני צריכה להמשיך ללמוד באינטנסיביות גם כשממש עמוס וכשזה בא על חשבון הרבה שעות שינה וכו... האם כשהלימוד קשה בגלל עומס גדול מאוד ועדיין ממשיכים זה מקיים את "לפום צערא אגרא" או שעדיף להאט את הקצב... אני שואלת כי אני מרגישה שאני כן מסוגלת לקרוע את עצמי בשביל זה, אבל זה באמת עבודת קודש אם אני ממש מרגישה שאני קורסת בגלל זה? אני מאוד רוצה ללמוד תורה ולהקדיש את הזמן שלי לזה, אבל מה הגבול? איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי זה קושי מוגזם וצריך להאט? תודה מראש!!
ת.
שלום לך, איזו שאלה מקסימה!✨ ממש כיף לראות את הרצון הטוב והקשר החזק שלך לתורה, אין עלייך💥.
את נוגעת בנקודה מורכבת;🤔 כי מצד אחד, כולנו יודעים שהתורה והמצוות דורשים מאמץ וצריך להשקיע ולהתמסר אליהן גם כשלא נוח – וזה בדיוק מה שמבטא את האהבה שלנו כלפיהן וכלפי הקב''ה ואת עומק הקשר שלנו איתו💜. מצד שני, אנחנו בני אדם – עם כוחות נפש מוגבלים וכוחות גוף מוגבלים – וצריך לא להעמיס על עצמנו יותר מדי. ולמעשה, צריך פשוט למצוא את האיזון הנכון. אז איך עושים את זה?
באופן כללי אני חושב שאפשר להגדיר כלל מנחה כזה: מה שעושה לך הרגשה טובה וכיף לך איתו (וזה לא סותר את זה שנדרש בו מאמץ) – סימן שזה בשבילך. לפעמים אנחנו מתאמצים לעשות משהו טוב, ולמרות שזה קשה בהתחלה – אח''כ זה עושה לנו הרגשה טובה😇 (למשל לקום בבוקר בזמן) – זה דבר שנכון להתאמץ בשבילו. אבל, ברגע שזה כבר יוצר עלייך עומס נפשי, מתח, מחסור בשעות שינה, עצבות😔, ודברים מהסוג הזה – סימן שזה מעבר לכוחות הרגילים שלך. את ממש לא צריכה 'לקרוע את עצמך'; הכי חשוב לקב''ה זה שתהיי שמחה ומשוחררת, ומה שמעבר לכוחות שלך – לא נדרש ממך. אחרי שתעבור תקופת הלחץ תוכלי לחזור ללימוד שלך כמו שהוא היה קודם, ובינתיים תשקיעי במשימות שיש לך עכשיו. בכל זאת, אני ממליץ לך להמשיך את הלימוד היומי שלך במשך זמן קצר בכל יום, אפילו חמש או עשר דקות – בשביל לשמור על הקביעות והרצף, שהם מאוד חשובים בעניין הזה, וגם כדי שלא תרגישי שהתנתקת מהלימוד היומי שלך.
עשי חיל, מאחל לך הצלחה רבה בהכל!☘️
שאי ברכה, שלמה