ש.
היי אז דבר ראשון רציתי להגיד תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!
אני בן אדם שמאוד מאמין בתורה ובדרך הזאת אבל בתור בת לפעמים מרגיש לי שהתורה לא שמה עליי וזה מתבטא בהרבה מובנים, אם זה במניין שצריך רק 10 בנים ואת הבנות מי סופר? אני לפעמים במניינים מרגישה לא חשובה בגלל זה. ואם זה בתורה שתמיד מוזכרים רק הגברים ואת הנשים בכלל לא מזכירים. זה ממש מפריע לי.
אשמח לדעת למה בכלל זה ככה? ואיך אני יוכל למצוא את המקום שלי ביהדות?
ת.
שלום וברכה, שאלת שאלה חשובה מאוד, כאובה ומוצדקת 😔. מדוע באמת הרבה פעמים לא סופרים את הנשים? האם הן לא שייכות? האם הן שוות פחות? אולי הן סתם לא חשובות?
אלו לא סתם השערות אלא תחושות שאני מניח שהרבה נשים מרגישות במערכת היחסים שלהן עם התורה וההלכה. בעזרת ה' אנסה להציג קו מחשבה שיסביר את העניין באופן בהיר ואולי קצת שונה מכפי שנהוג להציג אותו בדרך כלל, כמו ששאלת היטב- הכל מתחיל בשאלה "למה זה ככה".
🤔 למה זה ככה?
אחד ההסברים לבעיה הזו הוא הבדל מהותי שגרר את הנשים לעבודות הבית ואת הגברים לקריירה מצליחה. לי אין עניין בהסבר כזה ואיני מכיר ביסוס להסבר כזה, גם בהנחה שאכן יש הבדל מהותי בין גברים לנשים. אני רוצה להציג תמונה אחרת שכוללת הגדרות הלכתיות שנובעות מכך שלמרות שכולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, הוא רוצה מכל אחד משהו אחר וייחודי לו.
העיקרון המנחה כאן הוא: "כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן" (משנה, ראש השנה דף כט., שולחן ערוך סימן תקפ"ט סעיף א'). המשמעות של הדבר היא שכאשר בנות מחויבות כמו גברים אכן אין שום הבדל בינן לבין גברים, אך כאשר הן אינן מחויבות הן לא יכולות להוציא את מי שכן מחויב, הגברים, ידי חובתם. במקרה כזה הבנות באמת עלולות להיות יותר בצד מהצד ההלכתי היבש. ישנם גם מקרים בהם לבנות יש חיוב יותר חזק מלגברים והגברים יהיו יותר בצד. המשמעויות של הדבר מתבטאות היטב בשינוי במה שההלכה מאפשרת לנשים בהתאם לרמת החיוב שלהן. כשרמת החיוב זהה- ההלכה תאפשר לנשים הכל/כמעט הכל וכשרמת החיוב של אחד מהצדדים (נשים/גברים) נמוכה ההלכה תאפשר לו פחות, לא משנה אם זה נשים או גברים. מאחר ואין כאן המקום לבירור הלכתי, אציין בהערת שוליים בסוף התשובה מקומות בהם תוכלי לעיין ולראות עד כמה ההלכה מאפשרת. ¹ המקורות המצוינים בהערה קצרים מאוד, פשוטים וברורים ואני מאוד מציע להסתכל בהם. כאן רק ארחיב על המשמעות הגדולה שההלכה רואה במצוות ששייכות לנשים.
🕯️ מצוות ששייכות לנשים
קחי למשל דוגמא: הדלקת נרות שבת זו לדוגמה מצווה שניתנה יותר לנשים (למרות שאם אין נשים עדיין צריך להדליק) מכמה סיבות שמובאות בפוסקים על הסימן. חכמים ראו בה חשיבות גדולה מאוד מפני שללא הנר לא היה שלום בית. גם היום נרות השבת מעניקים אווירה שבתית מיוחדת שחז"ל נתנו ביד הנשים. חוץ מזה הגמרא מאוד מפליגה בשבח נרות שבת. בנוסף למצווה זו, חז"ל תקנו את ראש חודש כיום טוב במיוחד לנשים מפני שלא חטאו בחטא העגל ובאמת היו נשים (רק נשים) שנהגו לא לעשות מלאכה בראש חודש וזה נקרא מנהג טוב (טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן תי"ז).
🔢 בעניין הספירה בתורה
בתורה יש כמה סוגים של ספירות. לפעמים סופרים רק את מי שרלוונטי לעבודה מסוימת (כמו ספירת הלויים בתחילת ספר במדבר), לפעמים סופרים רק זכרים בן כ' שנה ומעלה (כמו בפרשת פנחס ובכי תשא), אפילו כשהיו בהר סיני 60 ריבוא, אין הכוונה 60 ריבוא ממש (כי באמת היו גם נשים וטף וזה היה הרבה יותר), אלא לציין שהיו 60 ריבוא דעות ש"הוא כלל הדעות", אבל נהגו שלא לספור את כל עם ישראל ממש. כמו שלא ספרו נשים, גם לא ספרו גברים בוגרים לפני גיל 20, כך שכנראה זה לא בגלל שהן נשים אלא מסיבה אחרת, הן לא היו חיילות.
במקומות כמו ספר בראשית, שם התורה מספרת בכמה מקומות על השושלות של המשפחות, לדעתי סופרים רק את בתי האב (ואת מי שעתידים להקים בתי אב), שנקראים על שם האב ולא על שם האם (כנראה כי כך היה מקובל אז), אבל גם בספר בראשית בתיאורי השושלות מוזכרות נשים לפעמים ("ואחות תובל קין נעמה", למשל).
💫 הערה- מן הראוי לציין שגם במקרים בהם מצד ההלכה היבשה הבנות אינן מחויבות, מצבים בהם לעיתים הן גם נזרקות הצידה באופן מובהק הם מצבים בעייתיים מבחינה מוסרית, ובזה את צודקת לחלוטין. גרימת תחושת אי נעימות לאנשים אינה צריכה להיראות לנו צודקת כל עוד ניתן למנוע אותה, ו"גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה" (ברכות יט:), בוודאי פגיעה בכל כך הרבה בריות. אך בכל זאת לפעמים לא ניתן למנוע את תחושת אי-הנעימות על חשבון ההלכה הפסוקה והפתרונות חייבים להימצא במסגרת ההלכה וזה מסובך יותר.
🗒️ לסיכום עד כאן- התורה אף פעם לא משאירה אדם מאחור, בטח לא פלח רציני מהאוכלוסייה. אבל לפעמים הקב"ה רוצה מכל אחד משהו אחר ולכן ההלכה, שהיא רצון ה', שונה בין אדם לחברו וגם בין נשים לגברים. על כל פנים שום דבר לא נעשה כי נשים שוות לפני הקב"ה פחות חלילה. על הגברים מוטלות משימות מסוימות ועל נשים משימות אחרות.
🚵🏻♀️ מה הלאה מכאן?
כאן אני רוצה לגעת בחלק הקריטי והאחרון של שאלתך. מה עושים מכאן? איך את יכולה למצוא את החלק שלך בתורה ? לדעתי המפתח הוא פעילות בשלושה מישורים:
1️⃣ בתוך אהלה של תורה- לדעתי הכל מתחיל בלימוד הלכה. מה ההלכה רוצה מכולם בשווה? מה במיוחד מגברים? מה דווקא מהנשים? אני מאמין שאם תלמדי הלכה ברצינות ומתוך יראת ה', (גמרא/שולחן ערוך למשל) תגלי שמצד ההלכה נשים הן בכלל לא שוליות. ככה, יותר משתמצאי את המקום שלך ביהדות, תזכי גם לשבת בבית ה' כל ימי חייך, לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו בכל מקום בו תהיי ובכל אשר תעשי.
2️⃣ מודעות- המקום של הנשים ביהדות זהו נושא שעובר בירור הלכתי רחב יותר בשנים האחרונות. כדי שהבירור יעשה בצורה הטובה ביותר צריך יותר מאדם אחד שיעבוד על זה. ככל שתהיה לנושא מודעות רבה יותר ויותר אנשים ונשים יעסקו בזה, הנושא יקבל משקל יותר גדול ויתברר יותר לעומק ובקנה מידה רחב יותר. נשים תוכלנה להרגיש שייכות יותר וחשובות יותר ללא אף שינוי בדפי הגמרא וללא צורך לחכות לסנהדרין. לדעתי חשוב לייצר שיח סביב הנושא. להתעניין, ללמוד לשאול רבנים ולייצר מודעות. הדברים האלה בסופו של דבר יכולים לתרום המון לאיכות ולהיקף של הבירור ההלכתי בנושא.
3️⃣ חברה- באופן אישי הייתי מציע לך למצוא חברה שתעזור לך להרגיש יותר שייכת. לא בהכרח מקום אחר אלא אפילו חבורה של חברות שכולן חוות את אותה חוויה. עצם ההרגשה שאת לא לבד כבר תעזור.
מקווה שהבנה שהמצב נובע מכך שלכל אחד יש מקום משלו ואת מה שה' רוצה במיוחד ממנו, תקל על תחושת הדחיה ותעזור לך ואולי לעוד כמה בנות שמרגישות באותו מצב. חוץ מזה, אני מקווה שנשים ירגישו ויהיו יותר חשובות ודומיננטיות בעבודת ה' בכל מקום בו הן יכולות לקחת חלק, גם במקומות בהן החיוב החזק יותר מוטל על גברים.
ברכה והצלחה,
אביאל
הערת שוליים:
1. חיוב זהה בין נשים לגברים- למשל בהלכות קידוש (שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א סעיף ב).
חיוב גבוה של גברים- למשל תפילה דווקא במניין (שולחן ערוך אורח חיים סימן ק"ו סעיף ב ובאר היטב שם אות א)
חיוב גבוה של נשים- למשל הדלקת נרות שבת (שולחן ערוך אורח חיים סימן רס"ג סעיף ג)