1 דקות קריאה
29 Jun

ש.

היי(:

תודה רבה על האפשרות לשאול! אתם פשוט לא יודעים מה זה עושה! אשריכם!

אז ככה, אני כעסנית. כל הזמן כועסת וחסרת סבלנות. מתפוצצת ככה מידי פעם לפעם ואם לא אז שומרת טינה למשך ח ו ד ש י ם.

ועכשיו בבית עם האחים החוסר סבלנות מתגלה ברום הודו מה שנקרא...

אממ יש לכם עצות? אשמח ממש... תודה מראש!


ת.

שלום!

כל הכבוד על הרצון לעבוד על המידות! בתקופה הזו שכולם בבית, כולנו נדרשים לכך.. 

הכעס הוא תופעה מצויה אצל כולנו. מי לא התעצבן פעם על האחים, על ההורים, על החברים, ולפעמים אפילו על עצמו. אולי ננסה להבין באופן כללי מדוע אנו כועסים, ואז גם ניתן שתי עצות נחמדות להתמודד איתו. 


מדוע אנו כועסים? – הכעס נובע מכך שהמציאות לא עובדת כפי שאנו רוצים שהיא תעבוד. מבחינתנו, יש הרבה תחומים בהם העולם צריך להראות בצורה מסוימת(שאנחנו החלטנו עליה), וברגע שזה לא קורה- מיד מופיע כעס. אפשר לומר שהכעס נובע מ"הפער בין הרצוי למצוי". אם נודה על האמת, יש בזה קצת גאווה- הרי יש הרבה אנשים בעולם, שלכל אחד מהם אופי שונה בתכלית משל חברו, ויש להם הרבה רצונות, הרבה חשקים והרבה מחשבות. ומדוע שרק הרצון שלי, האופי שלי, והמחשבה שלי תקבע איך העולם יראה? העולם מאוד רחב, והסובלנות היא להצליח להכיל גם את האחר, את רצונותיו, את מחשבותיו, וגם את האופי הייחודי שלו. זה באמת קשה מאוד, לכולנו. אבל זה אתגר שאם נצליח להתקדם בו, עולמינו יהיה מקום הרבה יותר טוב והרבה יותר מאוחד.


מצד שני יש גם כעס שהוא לטובה, וזה כאשר אנו כועסים על רמיסה של ערכים חשובים, על עוול מוסרי וכדומה. גם אם מרעים לי על לא עוול בכפי זה גם נצרך ורצוי להשיב, בסופו של דבר אנו צריכים לתקן את העולם ולא לתת לו לאנשים לפגוע בלי שיקבלו תגובה שזה לא בסדר. אך צריך תמיד לחשוב שני דברים:


א. האם הכעס שלי באמת יעזור לו להשתנות? אולי יש דרך אחרת? אולי דווקא לשמור על קור רוח, ולדבר איתו אחר כך יותר יעזור?

ב. צריך שהכעס יהיה רק חיצוני- כדי לתקן אותו, אבל בפנים צריכה להיות אהבה ושלווה פנימית.


איך עובדים על מידת הכעס? שתי עצות-

א. לתכנן מראש את התרחישים האפשריים. אם את בבית עכשיו, אפשר לעשות 'סימולציות יציאה מהחדר'. לדוגמא- את יודעת שאח שלך נמצא בסלון, ואת יודעת שכאשר הוא מדבר כל מיני דיבורים זה מעצבן אותך. אז תדמייני את זה קצת בראש, אפילו תנסי לדמיין את התרחיש הכי גרוע, ותחשבי איך את מגיבה. הדמיון הזה גורם לך להתמודד נפשית ולהכיל את מה שהולך להתרחש בצורה חלקה יותר. אח"כ תצאי מהחדר. כך לתכנן הרבה מאוד תרחישים מעצבנים בראש(כמה שיותר יותר טוב), ולנסות להכיל אותם בלב עוד לפני שהם קורים.


ב. לשים לב על מה אנו מתעצבנים. לפעמים על דברים קטנוניים מאוד שממש 'לא פייר' להתעצבן עליהם. מותר לאח שלי להיות עם אופי שונה משלי, מותר לחברה לדבר בסגנון שהיא מדברת, ומותר להורים שלי להגיד לי 'לא' בכל מיני נושאים. בקיצור, מותר לנו לתת גם לאחרים לחיות ולהתבטא.


ג. ללמד זכות- כולנו בני אדם, וכולנו טועים, ולצערינו פוגעים באנשים אחרים. תעמידי את עצמך בצד השני, תדמייני איך זה נראה מהמבט שלו. לא היית רוצה שיסלחו לך ויתנו מקום לדף חדש? 😉


ברכה והצלחה! עומר 0503333165

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.