אשריכם מי שלוקח חלק בפרויקט המדהים הזה! וכמובן תודה למי שעונה לי.זאת שאלה קצת שונה, ומחילה מראש על האורך. אם אין לכם ככ מה לענות זה מובן...אבא שלי למד ולומד הרבה תורה, הוא גם הוסמך לרבנות, לימד בעבר בישיבה, וכל מיני אנשים באים להתייעץ איתו ולשאול שאלות. הבעיה היא שיש לו לפעמים דעות שנוגדות את מה ש"כולם" עושים/אומרים. גם רבנים אחרים... הוא אדם רגיש, אבל גם מאוד הגיוני וראציונלי. הוא מאוד משכנע, ויש לו ידע מקיף. לי אין טיפה מהידע וההסתכלות שלו. השאלה היא מה לעשות כשדעתו מנוגדת לדעה של אחרים? זה לא שאני יכולה לעשות מה שנראה לי... כי אני לא יודעת מאיפה להתחיל בסוגיות האלה. הוא כן מביא לי דוגמאות למי שחושב כמוהו. אבל זה בדכ רבנים בודדים שלא מאוד מוכרים. אולי גם יש לכם רעיון עם מי אפשר להתיעץ כשאני נתקלת בסתירה. בעבר היו תקופות שהייתי עושה רק לפי מה שהוא אמר, והיו תקופות שבחרתי רב אחר ושאלתי אותו. אבל זה מבאס פשוט לא להבין כלום וזה גורם לי לספקות בו כבן תורה, ובציבור ככזה שמשתדל ללכת עפי תורה.כן דיברתי איתו על זה כמה פעמים. הוא הציע פשוט לא להגיד לי מה הוא חושב ושהוא יגיד מה ה"עם" עושה/חושב. והוא גם הסביר הרבה את דעתו (ואין מה לעשות... הוא מאוד משכנע . עם היגיון וביקורתיות). זה לא ככ הולך... הוא חוזר להגיד מה הוא חושב. ואני לא מאשימה אותו... זה הכי טבעי שהוא יבטא את דעתו, בטח כשאני שואלת אותו שאלות.
שלום וברכה לשואלת היקרה, שאלת שאלה בוגרת ונהדרת. מה עושים בסיטואציה כזו? האם הולכים אחר האבא? אולי אחרי מה שכולם עושים? ואיך בכלל מחליטים מה לעשות? האם ישנה דרך המלך בעמק הספקות? אני רוצה בעזר ה' להציג כמה כלים שיתכן ויעזרו לך.
⭕ גבולות גזרה לדיון ⭕
קודם כל, חשוב לציין שהמקרים בהם אבא שלך הולך "נגד כולם", אינם מקרים הלכתיים קריטיים אלא עניינים של מנהגים ודעות. מהמקרים ששלחת לא נשמע שאבא שלך אומר שמותר לבשל בשבת או לאכול טריפות חלילה, ואין סיבה לומר דבר כזה, כך שכל הוויכוחים נוצרים סביב מנהגים שאינם מצוות מהתורה אלא דברים שנוספו במהלך הדורות או עניינים של דעות אישיות. למשל, הפיוטים "וכל מאמינים" ו"מכניסי רחמים" הם לא מצווה מהתורה אלא פיוטים שהוכנסו לתפילה במהלך הדורות.
❔ כולם- סמכות הלכתית? ❔
במערכת שיקולים הלכתית ישנם הרבה גורמים. הסמכות העליונה ביותר שמורה כמובן לדברי התנאים והאמוראים בש"ס בבלי, ירושלמי ותוספתא. לאחר חתימת התלמוד אנו בעצם מפרשים את התלמוד, זו ההלכה שלנו. דברי האמוראים והתנאים הם הדברים היחידים שמחייבים את כל ישראל בשווה ומכאן ואילך אין כח ביד אף אחד, גדול ככל שיהיה, לפסוק משהו שיחייב את כולם (כל זה על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, מסירת תורה שבעל פה), חוץ מהשולחן ערוך (והרמ"א שם כמובן) שעל פי אחרונים רבים היחס אליו זהה אלא אם נסמכים על פוסקים בעלי משקל. המחויבות לש"ס ומחויבות לשולחן ערוך נובעות כנראה מאותה הסיבה פחות או יותר- כל ישראל קבלו אותם. אכן, המנהג הרווח מהווה שיקול הלכתי (ברכות מה., פסחים סו. ועוד), אך הוא מופיע כשיקול רק כברירת מחדל, כאשר ישנה אי ודאות ולא ניתן להכריע בשום דרך אחרת.
📜 ריבוי דעות בהלכה
אם רק דברי האמוראים מחייבים את כולם, מה עושה רב שחושב שהאמוראים אמרו משהו אחר מהפירוש המקובל? ובכן, אם רב מסוים חושב שהמנהג המקובל זה לא מה שאמרו האמוראים- הוא אינו מחויב אליו. הגאון רבי יוסף ראזין, אחד מאדירי האדירים שבאחרונים, כתב באחת מתשובותיו כך: "וודאי הם דווקא והלכה למשה מסיני ואין לנו להוסיף על דברי רבותינו הגמרא והירושלמי ותוספתא, רק להבין דבריהם ולא נשא פנים לשום אדם בעולם". המאירי, אחד מהראשונים, בחיבורו על הש"ס מביא הרבה דברי אחרים, אך אינו מזכיר את שמם, כך הוא מתמודד עם גוף הטענה ולא עם אומרה. אם כך הדבר בדיני הגמרא, קל וחומר במנהגים שמקורם בתוספות מאוחרות יותר שאינם מחייבים בצורה מוחלטת, רב שרואה לנכון לפסוק אחרת רשאי לעשות זאת. כבר אצל הרוגוצ'ובר, רבי יוסף ראזין המוזכר קודם, מצינו התייחסות כזו: "לאותם המנהגים שהגאון לא היה מוצא מקור תלמודי, לא היה חושש להם ולא מקיימם, אם כי לא היה איכפת לו שאחרים מקיימים אותם" (כך מספר עליו הרב זוין ב"אישים ושיטות"). מכאן גם נובע שזה פחות משנה האם רבנים אחרים חושבים כמוהו או לא. גם במקרים של דעות אישיות כל אחד יכול לחשוב כרצונו, אין בזה חובה או מצווה לחשוב בצורה מסוימת, להיפך- "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות".
🗒️ תכל'ס, מה עושים?את ההכרעה אני משאיר לך, אבל לאחר שראינו שריבוי דעות זה קביל, בטח בתחומים עליהם אנו מדברים, אפשר לדבר בצורה פרקטית יותר:
1️⃣ נשימה עמוקה- לא כל מחלוקת היא משבר תורני, במיוחד לא בנושאים כאלה. בסופו של דבר כולם מכוונים לעשות את רצון ה' המובא לנו על ידי הש"ס והפוסקים. כל אחד מבין אחרת וזה בסדר גמור, זה מעיד על חתירה אמיתית לאמת ללא פשרות.
2️⃣ שיקול דעת- אם את רוצה להכריע כמו שצריך, אני מציע לך לבקש מאבא שלך להסביר לך מה גורם לו לומר כך ומה גורם לאחרים לומר אחרת, וכמו שאמר הרמב"ם (שם): "אין שומעין... אלא למי שהדעת נוטה לדבריו".
3️⃣ כיבוד הורים- אחד מהסעיפים של מצוות כיבוד הורים הוא "לא סותר את דבריו ולא מכריעו". ללא היכנסות לפרטים, כאשר לבן אין בסיס ראוי, בעייתי שיסתור את דברי אביו בהלכה. כמובן שכאשר יש ראיות חזקות כנגד דעת האב, רשאי הוא לסתור את דבריו. תוכלי לראות על כך יותר בפירוט כאן: https://tinyurl.com/nk9sju8r.
⌛ לסיום- אני רוצה לצטט דרוש יפה ממסכת חגיגה (דף ג:) שמדבר בדיוק על האתגר שמציב ריבוי הדעות בהלכה: "בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד - אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה. אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין." מקווה שהתשובה נותנת סיפוק ומנוחה 😄.
ברכה והצלחה,אביאל