ש.
היי, דבר ראשון תודה שאתם עושים את זה. זה באמת עוזר ופותח עולם חדש של שאלות והתלבטויות שסוף סוף יש מקום לפנות עליו אז תודה. כל החיים שלי הייתי דתית לאומיה הכל וזה.אני עכשיו בכיתה יא לומדת באולפנה וכרגע מגדירה את עצמי כ "דוסה". בעבר שלי בכיתה ט הייתי בדיוק אחרי טראומה ולא הייתי "דוסה", (רציתי לשתות,לעשן,וכל מיני דברים שלא נדע) ב"ה יצאתי מזה. אני מהאלה שרק בפורים נותנת לעצמי להשתכר (שההורים שלי איתי) אבל לפעמים אני פשוט רוצה לצאת ולהנות אבל אני ילדה "טובה מידי" ובגלל זה זה קשה לי להשתחרר מזה אני מפחדת לתסכל את ההורים שלי למרות שאין להם כזה בעיה אם זה רק שאני שומרת על עצמי (יש לי קשר מאוד טוב עם ההורים ב"ה) אבל אז יש לי את כל החברות "הדוסות" שאני תמיד מפחדת מה יגידו אם אני ילך עם חברות ואשתה "ואשתחרר קצת" אבל אני גם מפחדת שאני יהיה גדולה אני יתחרט שלא הלכתי ועשיתי שטויות שבני נעורים עושים. וגם לפעמים בהתחלה שהמחשבה הזאת נכנסת לראש שלי אני מקבלת מחשה שאני יחזור לגרוע שהייתי בכיתה ט.מה לעשות?יש הלכות של בנות שותות?יש לכם בתור אנשים עצות איך להתמודד עם הפחדים והרצונות האלה?וגם זה שווה לי לנסות לצאת "להשתחרר?אשמח שתעזרו לי בבילבול שמשגע אותי כבר מלא זמן ואני מקווה שהכל ברור כי לא כל כך ניראה לי אבל תודה בכל זאת.
ת.
שלום לשואלת היקרה🙂, איזה יופי שאת פונה כדי לברר את העניין הזה, מתוך בגרות ואחריות כלפי עצמך!👍 על כל אחד עוברים משברים או קשיים בחיים ובמיוחד בשנים האלה, והמבחן שלנו הוא האם נזרום עם מה שבא או שננסה להרים את הראש מעל המים ולנווט את בדרך שלנו בתבונה ובגבורה.💪
בכל אחד מאיתנו יש לפעמים רצון 'להשתחרר', לצאת מהמסגרת, ולחוות דברים לא שגרתיים, ובמיוחד בגיל שלך - כשיש בך הרבה אנרגיות שמבקשות לצאת החוצה ולקבל ביטוי בפועל. זהו רצון טבעי☘️ ומובן – אבל צריך למצוא מהי הדרך הנכונה ליישם אותו. בלי זה, הוא עלול לגרום לנו לפרוץ גבולות עקרוניים ולהגיע למקומות שלא מתאימים לנו ואנחנו לא רוצים בהם.
שתיית אלכוהול היא אולי מגניבה וקורצת, אבל גורמת לאבד את שיקול הדעת ואת השמירה על הגבולות שלנו. זהו מה שמושך בה – וזה בדיוק גם מה שמסוכן בה. במיוחד כשזה נעשה עם חברות שעולם הערכים שלהן והשאיפות שלהן שונות משלך, זה עלול להביא אותך להיות מושפעת מהן ולאבד את הרמה הרוחנית שאת רוצה לחיות בה✨.
יש בשתייה משהו מאוד מושך – היא משכיחה מהלב את הדאגות והאחריות, וכביכול משחררת אותו מהן. אבל מצד האמת זוהי בריחה מהמציאות; הדרך הנכונה היא להתמודד עם המשימות שיש לנו, ולא לברוח מהן לעולם דמיוני. אינני יודע אם זה כך גם במקרה הזה, אבל תנסי לחשוב האם הרצון הזה נובע גם ממקום כזה; אם כן – תחשבי איך לפתור את הדברים שמעיקים עלייך בצורה אמיתית ורצינית, וכמובן כדאי להתייעץ עם מישהו בסביבתך (או לפנות אלינו).
מעבר לעצם הבעייתיות בשתייה, חשבי האם השהות עם הבנות מהסוג הזה עושה לך טוב או לא. האם היא מביאה לך שמחה אמיתית, או שזה סוג של מקום לברוח אליו – ובעצם השמחה נמצאת במקום אחר, בסביבת בנות אחרות? לפי איך שכתבת שאת מגדירה את עצמך היום, נשמע שיותר מתאים וטוב לך להיות בחברה שתעזור לך להתרומם, ולא תוריד אותך למקומות שהיית בהם בעבר ואת לא רוצה לחזור אליהם.
שאלת גם על הפן ההלכתי של שתייה לבנות, אבל אני חושב שאין צורך להכנס לזה. באופן כללי, חז''ל אמרו ששתייה מעבר לגבול הטעם הטוב היא דבר לא ראוי, ובמיוחד לבנות שצריכות לשמור יותר על עדינותן וצניעותן.
אני מציע שאת האנרגיות והרצון להשתחרר תנתבי למקומות חיוביים: טיולים🏔️, פעילות ספורטיבית🏋️♂️, התנדבות (יש המון אפשרויות!), עבודה קטנה מהצד במשהו שמעניין אותך וכיף לך (חקלאות🪴, בעלי חיים🐑🐕🐇, וכד') – ואם תעשי את זה עם עוד חברה/ות, זה בטח יהיה עוד יותר כיף.😎
אני מקווה שעזרתי, ואם תרצי לפנות שוב ולדייק יותר את הדברים – את מוזמנת בכיף!😊
עלי והצליחי🌱, שלמה