ש.
שוב פסח לבד בבית... כמו כל חג בעצם..
זה כל כך מבאס אותי. אני לא מצליחה להנות מהחג ומהקדושה שלו.
לא כיף להיות רק המשפחה המצומצמת.
📢 הערה:
התלבטנו האם שאלתך התייחסה לעצות מעשיות איך לשפר את אווירת החג או להתבוננות הנכונה על המציאות שאנו נמצאים בה. התשובה הזו תתמקד בעיקר בהשקפה. אם כיוונו לדעתך ואם לא - מוזמנת לעיין בשו"תים נוספים להשלמת התמונה:
-להרחבה על הפן הרעיוני של החירות - ראי שו"ת 3082.
-להרחבה על הפן הפרקטי של ליל סדר מצומצם - ראי שו"תים 3078 ו-3108.
ת.
שלום לך!
רבים מאיתנו חולקים איתך את התחושה הזו. קשה לעבור בכזה פורום מצומצם את מעגל השנה שתמיד היה מעוטר בבני משפחה, חברים ושאר ירקות🥗. שמחתי ששאלת כדי לשפוך אור אחר על הדברים, ואני מקווה שאחרי בירור משותף על משמעות הימים האלה נצליח להסתכל אחרת על ליל הסדר הבא עלינו לטובה.
פסח - חג החירות? 🗽
במבט ראשון, המצב משונה אפילו יותר כשמדובר בפסח. פסח - חג צאת ישראל ממצרים, מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה - בחג הזה להיות סגורים בין ארבעה קירות לבד?! זה הכי לא-חירות שיש!
נוסיף על השאלה - עמ"י לדורותיו מסר את הנפש על מצוות שונות: שבת, מילה, סמיכת חכמים ועוד. אבל למה מסרו את הנפש על חג הפסח, גם כשלא היו בני חורין? מוכר סיפורו של הרב קרליבך על מוישל'ה ששאל מה נשתנה בסדר האחרון בגטו ורשה (אם לא, זה הזמן להכיר😏). מה ראו אותם יהודים רדופים לשמור כך דווקא על הלכות חג החירות?
בני חורין, אז ולתמיד 🤠
המהר"ל עסק רבות ביציאת מצרים. אחד העקרונות החשובים שחידש הוא נצחיות גאולת מצרים. יציאת מצרים היא לא רק היציאה הפיזית של אותה קבוצת עבדים עבריים מידי האימפריה המצרית הקדומה. היא מעבר מהותי שלנו ממצב של שעבוד למצב רוחני קבוע של בני חורין. מאותה נקודה, שום דבר לא יחזיר את הגלגל אחור. שום מקרה שיקרה בעולם לא יזיז את המעמד המוחלט של עמ"י. כמו שאדם ינסה לחקות קוף. לא משנה כמה ירצה - הוא לא יהיה קוף. בני ישראל לעולם לא יהיו כפופים לאדון בשר ודם. זה נגד הטבע שלנו.
לכן גם יהודים בגטו ידעו לצעוק "והיא שעמדה". לכן נתן שרנסקי העז לומר לשופט שדן אותו לעבדות בסיביר, שבעוד שהוא עצמו חופשי וקשוב לנשמתו ואמונתו - השופט עצמו הוא המשועבד לספר החוקים העיוור והטיפשי שמורה לו מה לעשות!
במידה מסוימת, דווקא במקומות החשוכים האלה ניתן לראות את החירות האמיתית של עם ישראל. ניתן לראות שגם אם הגוף מותש ורצוץ, את רוחנו לעולם לא יצליחו לשבור.
כעת נחזור אלינו, ליל הסדר ה-5781, פה בארץ ישראל. 'העם בוכה למשפחותיו', לכולם קשה המצב המוזר שכל בית אב חוגג לבד בצנעה. אבל אם נשכיל לברר באמת את מהות ליל הסדר, את סיפור יציאת מצרים - המקראית והעכשווית גם יחד - נבין ששמחת החג שייכת גם שייכת, למרות הכול. נבין שיש לנו הזדמנות פז לשים בצד את ההמוניות של שנים קודמות, (עם כל הכוסות הנשפכות, הילדים הבוכים והבלגן), לשבת יחד הורים וילדים ולחזור לשאול את השאלות הנוקבות שלנו: מהי החירות שלנו? ממה אנחנו שואפים להיגאל השנה? האם תחת הגבלות הקורונה אנחנו באמת משועבדים או שהאור האמיתי שלנו זורח גם בחדרי חדרים? (והתשובה - מובן שכן!🤩)
💪 אני ממליץ לנצל את ליל הסדר המיוחד הזה. להכין מראש דברי תורה, חידונים, משחקים, הצגות ורעיונות נוספים שיכולים להרים את חוויית החג המשפחתית החמה בכמה רמות. גם להכין בעצמך וגם לרתום את האחים וההורים לפרוייקט. לא בכל שנה יש כזה פנאי להתמקד בתוכן במקום ב'מסביב'.
🖊️ לסיכום:
כולנו מחכים לשוב אל החגיגות הגדולות עם היקרים לנו. עד אז, אפשר ורצוי להפיק מהמצב את כל הטוב שהוא יכול לספק.
בפסח הקרוב צפונה הזדמנות לברר לעומק מהי חירות אמיתית, בחומר וברוח. כיצד היא מתגלה גם כשקשה, ובאיזה אופן נוכל לצאת לחירות בשנה הקרובה?
בדרך כלל אנחנו פה כדי לתת תשובות. לכבוד ליל הסדר המתקרב, נתתי רעיונות לקושיות ובעז"ה בימים הקרובים נזכה לברר אותן, כל אחד ואחת, ולחפש תשובות... 🙃
מוזמנת להמשיך ולשאול כמצוות היום, אנחנו כאן לשמוע 😊
פסח כשר ושמח!
יובל :-)