ש.
בדקתי השבת קומונה בסניף מסויים ובמהלך השבת הייתי בדירה של הקומונרית, בערב שבת אכלנו הקומו ואני עם עוד שני חבר'ה בערך בגילי.היה ממש כיף ומצחיק, נהנתיוכל הזמן היה לי בראש שזה לא בסדר.. מעורב וכואבל אני באמת אשמח להסבר למה זה לא בסדרזה היה בגבולות הצניעות, כמובן שלא דיברנו בצורה שלא מתאימה, לא עברנו על נגיעה/ יחוד והיה כיף ומצחיק, אווירה טובה דיברתי עם חברה שלי גם על הנושא הזה, היא גרה בישוב דתי בשומרון, אצלם הנוער מעורב והיא סיפרה לי על פורים שבו היא היתה בישוב עם הנוער אחרי כמה פעמים של פורים באולפנה, היא אמרה שהיתה חוויה מדהימה ושהגבולות היו ברורים, החבר'ה שתו ומה שיצא זה דברי תורה, לא חוסר צניעות (רק הבנים שתו, הבנות פשוט נכחו שם)הנקודה היא- לא מובן לי אם באמת יש איסור כזה/ זה רוח ההלכה? מה זה בעצם?וגם.. מה הדרך הנכונה שיש לשאוף אליה? מה האידיאל?בסופו של דבר, החברה האלה מהנוער המעורב שלימדו אותם לשמור על גבולות, לא ילכו ויעשו שטויות, הם לא יפלו בקלות. אבל החבר'ה שבחיים לא דיברו עם מישהי, עלולים ליפול הרבה יותר מהר, לא?למה צריך לשאוף? זה תלוי מצב או שיש לתורה אידיאל ודרך ברורים בנושא?ממש קשה לי עם זה וגם.. אם אני נמצאת בסניף מעורב בשנה הבאה, איך אני אמורה להתייחס לסיטואציה? כאילו היא כולה בדיעבד?השאלה הזו ממש מלווה אותי וחשבתי שברור לי שהתשובה היא שנפרד זה אידיאלי.. עכשיו זה התערער
שלום, ראשית יישר כח גדול על הבירור! אני חייב לומר בכנות שאני בשלב שלך לא ביררתי את הדברים האלו לעומק 🙈.
לגופו של עניין:
🔹 כבני אדם הדרך שלנו ליצור קשר ולהתחבר אחד לשני בא לידי ביטוי בעיקר בכח הדיבור. דיבור=חיבור. אפשר לראות זאת בזמנים שיש חוסר הבנות או מתח בין אנשים כאשר מדברים הדברים מתיישבים והלבבות מתחברים. דיבור מוריד מחיצות. כשיושבים עם חבר'ה (בנים בנות) גם אם זה בגבולות ההלכה (דיני יחוד, דיבורים ראויים ואפילו דברי תורה) הסיטואציה כפי שתיארת נעימה, כיפית, זורמת. הבעיה בזה היא שנרצה או לא, נוצרת חיבה ורגשות שונים שמייצרים קשר רגשי ולא ענייני.
אם נשאל מה הבעיה ליצור קשרים רגשיים, להפך זה מחבר בין אנשים מייצר אווירה טובה מה רע הרי זה בגבולות ההלכה..
אני חושב שיש פה שלש נקודות:
🔸 אחד התפקידים הכי גדולים שלנו בעולם זה להקים בתים נאמנים בישראל, בית של טהרה, בית שיש קשר חזק ועמוק מאוד בין בני הזוג. הרבה פעמים כשבעבר יש קשרים רגשיים חזקים זה מייצר השוואות ואשליות. לפני חתונה לרוב לא נתקלים באתגרים ובכך שבניית קשר דורשת עבודה, לרוב אנחנו פוגשים את הצדדים הנעימים והחוויתים (כפי שתיארת בעצמך בשאלה). מה שנשאר מקשרים רגשיים זה החוויה העוצמתית החיובית והנעימה. וזה עלול לפגוע בבנית הקשר הזוגי של בני זוג לאחר החתונה. קשר רגשי עמוק וחזק צריך להתפתח רק בין בני זוג. ובשביל לייצר קשר עמוק וטהור עם בעלך בע''ה, חשוב להימנע מקשרים רגשיים זמניים שרק ישאירו רשמים ותחושות שיפגעו בבנית הבית. (אני חושב שבדייטים הבעיה הזו פחות קיימת כי כל המטרה היא להקים בית זה עמדה נפשית אחרת)
🔸 כאשר אנחנו בונים את הזהות שלנו חשוב לבנות אותה מול עצמינו, מול החברות. ברגע שיוצא שאנחנו צריכים גם לחשוב מה הבנים יגידו ולהפך אצל בנים לחשוב מה הבנות חושבות. הדבר מוסיף מורכבות שלא כדאי לערב אותה.
🔸 אף שהדברים נעשים לפי ההלכה. ברגע שנוצרים קשרים רגשיים וחיבורים הגבולות עלולים להיטשטש מבלי משים. ולהוביל לסיטואציות שבהם ההלכה כבר אינה נשמרת.
🔹 לגבי שאלתך על שנה הבאה וכיצד להתייחס לסיטואציה אני חושב שצריך להשתדל שהקשרים עם הבנים יהיו יותר עניינים (מכבדים מאוד, מנומסים אבל עניינים). ברור שכקומנרית זה מאוד מורכב. אני חושב שאת צריכה לעשות בירור עם עצמך מה טוב לך. כל אחד בוחר את האתגרים שמתאימים לו ואת סוג השירות/העבודה שמתאימה לו. עשי כחכמתך.
לא נגעתי בכל הפרטים בשאלה כיון שזה היה מאריך את התשובה יותר מידי. התמקדתי בעקרונות ומשם אפשר להרחיב (זו שאלה ששייכת גם להתנהלות אחרי נישואים למשל על עבודה במקום שמעורב מגברים ונשים. אלו אתגרים שמלווים אותנו כל החיים). הרבה הצלחה מקווה שהדברים הועילו. ואם יש צורך בכל זאת לברר עוד פרטים מהשאלה אפשר לחזור ולשאול.
יאיר