1 דקות קריאה
14 Apr

ש.  יש לי בעיה שמורכבת משני גורמים ואשמח לעצות על כל אחד מהדברים.. הנה אני מפרטת: אז הדבר הראשון הוא אחי הנסיך. הוא קטן ממני בשנה וחצי ויש לנו קשר ממש טוב אחד עם השני. הוא אחד הבחורים הכי אידיאליסטים ופעילים מבחינה חברתית, התנדבותית וסביבתית שאני מכירה וכל זה רק כשהוא בכיתה ט'. אני ממש ממש אוהבת אותו ולכן זה גם כל כך מפריע לי . הוא ממש מדבר מגעיל הרבה פעמים. אל אחים שלי, בנתינת 'תארי חיבה' מאוד אוהבים, בתיאור מצבים מעצבנים, כשהוא נסער, וגם סתם ככה, הוא מדבר קצת בגסות וברדידות ומילים שלא מתאימות לו (במיוחד שהרמה הדתית שלו גם גבוהה וזה לא מתאים ליהודי ירא שמיים לדבר ככה). הוא פשוט מלכלך הרבה על כל מיני מצבים ואנשים. אני חושבת גם שזה פחות קטע של לעשות דאווינים יותר מדי כי זה קורה בבית ולא בחוץ (אני כמעט בטוחה). עכשיו, אני יודעת שזו בעיה שלו, אבל לי זה ממש מפריע. בגלל שאני כל כך אוהבת ומעריכה אותו ובאמת חושבת שזה לא מתאים לו. הקטע הוא שאני לא יודעת אם לפתוח את זה אתו, וגם אם כן אז איך ומה לומר, כדי לא להרגיש שוטרת (אני בכורה אז לפעמים זה יוצא שאני בעמדה הזו והוא שונא את זה), וגם לא לפגוע בו ושייסגר בתוך עצמו. ממש מפריע לי כל הקטע הזה, וגם איך שהוא מדבר אל ההורים שלי.. גם עם אותו לקסיקון הרבה פעמים. ההורים שלי קצת מיואשים בקטע הזה, והם לא יודעים כבר מה לעשות חוץ מלחכות שהוא יתבגר עוד קצת ויתפוס את עצמו, אבל מה לעשות שזה פשוט גורם לי רע לראות ולשמוע את זה?! אשמח לעצות:) הדבר השני הוא שבגלל שהוא הילד השני במשפחה, בכור הבנים, וברוך ה' יש לי עוד אחים בבית, אז הם כמו כל הילדים בעולם- מחקים את האחים הגדולים שלהם, וכך יוצא שאח שלי בן 8.5 מדבר במילים שממש לא מתאימות. לו, למצב, לבית שלנו ולרוח של הבית בכללי. זה פשוט גורם לאווירה עכורה כזאת, שבלי בעיה, בקלות, והמון המון פעמים פשוט מחולקים בבית כל מיני 'תארי אהבה' לילדים כשהם מתעצבנים אחד על השני, כשהם מפסידים במשחק, כל מיני סיטואציות שהם פשוט מחקים את אח שלהם הגדול, שמדבר איך שבא לו. זה ממש מפריע לי במיוחד בגלל שאחד הדברים שהכי חשובים לי ושאני הכי משתדלת לשמור עליהם זה שפה נקייה. בלי קללות ובלי גסויות ובלי OMG ודברים כאלה בכלל. פשוט מעכיר לי את המצב רוח כל פעם שאני שומעת את הדיבורים האלה שלהם וזה פשוט משגע אותי והורס אותי מבפנים. תודה רבה לכם!



ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 כל הכבוד על הרגישות והיוזמה שלך בקשר לרצון לפתור את הבעיה הזו בצורה חכמה ועדינה.👍
אני חושב ששיחה כנה שלך איתו אכן יכולה להיות פתח לפתרון, אבל חשוב לדעת איך לעשות אותה נכון. מצאי זמן מתאים ונוח, כשהוא במצב רוח רגוע וטוב, ותיזמי איתן שיחה בגובה העיניים. הנקודה החשובה היא שאל תציגי את זה כבעיה שקיימת בו (למרות שזה ככה באמת),אלא תדגישי שאת לא מעבירה שום ביקורת עליו ולא שופטת אותו, ואת אוהבת ומעריכה אותו וכו' – אבל את מבקשת ממנו לשנות את ההרגל הזה, בגלל הנקודות האחרות שכתבת:
א. הרגשה לא נעימה שזה יותר אצלך. ב. אווירה עכורה שזה יוצר בבית. ג. השפעה על האחים הצעירים.
ברגע שלא תציגי את זה כמשהו בעייתי אצלו אלא כבעיה שלכם כביכול, הוא יהיה יותר פתוח לשמוע, ואני מקווה שזה יעזור.
זכרי גם שלוקח זמן להפנים דברים וגם לשנות הרגלים, ולכן צריך סבלנות😉, וגם אם זה לא משתנה מיד, יכול להיות שזה עשה משהו...✨
שאי ברכה🌱, שלמה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.