נמאס לי שכל הקשרים שלי אם אנשים נובעים רק ממני, ואין שום יוזמה מהצד השני. כאילו, כל פעם שיש מדריכה או חברה שעוזבות ושהיה לי ממש כיף איתן או אפילו חברות שאני מכירה אבל אנחנו גרות רחוק אחת מהשניה ולא נפגשות לעיתים קבועות, ואני ממש רוצה לשמור על קשר איתן, באיזשהו שלב זה פשוט מתמוסס ונעלם פשוט בגלל שבאיזשהו שלב זה ממצה את עצמו שכל פעם אני מנסה להתעניין באחרת ובזה בערך נגמרת השיחה והיא לא ממשיכה וזה נראה שאין שום מוטיבציה מהצד השני לשמר את הקשר. ואומנם על לשמר את הקשר עם המדריכות ויתרתי כי הן כבר התקדמו הרבה בחיים, אבל על החברות חבל לי...😔אני לא חושבת שלדבר איתן יכול לעזור כי כבר ניסיתי כמה פעמים ובכמה צורות, והן הסכימו איתי שצריך לדבר יותר, אבל אחרי השיחה לא השתנה כלום...אז אני ממש אשמח לדעתכם בעניין.
שלום לשואלת היקרה!
אני רוצה להקדים ולומר שאני לגמרי מזדהה עם השאלה שלך. התחושה הזאת שתמיד אני צריך לדאוג להרים טלפון לחבר ההוא ולארגן מפגש עם החברים ההם וכו'- מה רק לי אכפת שהקשר ימשיך?
אני רוצה להציע לך שני כיוונים שאמרתי לעצמי:
✍️ יש הרבה אנשים שלא אוהבים לסחוב איתם קשרים מהעבר. היה נחמד וטוב ביחד ועכשיו מבחינתם הזמן להמשיך הלאה. ממילא מבחינתם הקשר עם אנשים מהעבר לא חסר ולכן הם לא ינסו ליצור קשר ולהעלות זכרונות.
זה לא אומר שהם לא יהנו לדבר עם מישהו מהעבר והרבה פעמים בשיחה עצמה יהיה ממש כיף, אבל ליזום הם אף פעם לא ייזמו כי זה לא חסר להם.
✍️ הרבה פעמים היכולת להתקשר למישהו מהעבר זה קשור גם לאופי. יש הרבה אנשים שפוחדים לפתוח שיחה עם אנשים שהם לא פגשו מזמן כי הם לא בטוחים שיהיה על מה לדבר. אבל ברוך ה' שהקב"ה ברא גם אנשים מיוחדים כמוך שחשוב להם לשמור על הקשר ובזכות חבר'ה כמוך בכל זאת הקשרים נשמרים.
אני חושב שכדאי לך לקחת את הנקודה הזאת בתור המשימה שלך- הקב"ה ברא אותי עם רצון ויכולת לוודא שנמשיך להיות בקשר ובחבורה ואני לוקחת על עצמי על מנת להרבות אהבה ואחווה ושלא כל אחד יחיה את החיים שלו בנפרד.כמובן רק אם זה בא לך בנחת ואת מעוניינת בזה.
שתי הערות לסיום:
1. בהמשך בלי ספק תהיי במקומות שבהם את לא תהיי היחידה שאחראית לדאוג לשמור על קשר. אבל בינתיים התפקיד לגמרי שלך 😏
2. כל קשר שישאר רק בהתכתבויות יתפוגג מהר. ממליץ ממש לנסות כמה שיותר לדאוג למפגשים פיזיים או לפחות שיחת טלפון 📞
מקווה שהייתי לעזר, שיהיה בהצלחה גדולה! 🙌🏼עדיאל