*ש*
אני נורא שלמה עם עצמי ועם המראה החיצוני שלי ואני גם יודעת שהכל מה' ואני משתדלת להודות לו על זה.. אבל עדיין אני הרבה פעמים מסתכלת על עצמי ואני לא תמיד יודעת להודות לה' על זה ולפעמים אני בכלל לא חושבת על זה שזה ממנו.. אני מרגישה לא בסדר עם המחשבה הזאת .. מה אפשר לעשות? תודה רבה!!
*ת*
שלום לך יקרה, זה מעורר השראה שאת יודעת שהכל מה' ואת רוצה תמיד להודות לו על זה.
באמת הרבה פעמים אנחנו שוכחים מאיפה הכל בא. זה לגיטמי מאוד. בסופו של דבר אנחנו משקיעים עושים השתדלות, למה שלא ניתן לעצמנו קרדיט?💁♀️
זה מקשר אותי לפסוק:
"פֶּן-תּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טבִים תִּבְנֶה..וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה-לָּךְ… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה! וְזָכַרְתָּ אֶת-ה' אֱלקיךָ כִּי הוּא הַנּתֵן לְךָ כּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל…" (פס' יז-יח).
לפי רוב המפרשים, אמירת "כוחי ועוצם ידי" היא פסולה.אסור לאדם לייחס לעצמו את עשיית החיל, את ההצלחות אלא להבין שהכל מה'. אבל יחד עם זאת, אם עשית השתדלות את יכולה לפרגן לעצמך אבל לזכור מי נתן לך את הכוחות, את הכשרונות, את החכמה, את העצות הטובות. בלעדיו, אנחנו כלום. כלום כלום כלום! ברגע קטן האדם יכול לעבור מהפך (מה קורה כשה' מכניס חיידק קטן לעולם?..)
וזכרת את ה'. במילים אחרות, אני יכול להיות מודע לתפקיד וליכולות שלי, לכוח העשייה שבי - כל עוד אני זוכר שמקורם בריבונו של עולם.
לכן אני חושבת שזה בסדר לשמוח עם עצמנו ולהחמיא כשאנחנו נראים טוב או מצליחים בהשתדלות שלנו, אבל באמת זה מחייב לזכור שהכח לעשות את הכל, זה מה'. ה' גידל אותך למשפחה מסויימת, הפגיש אותך עם אנשים מסויימים וכל אלה יחד עם עמל שלך הביאו למי שאת ולכן על הכל צריך להודות ולזכור שה' הוא הנותן לנו הכח. שנזכה לעשות הרבה חיל, תודה רבה לך על השאלה החשובה, כל הכבוד לך על הבירור,
מוזמנות להמשיך לדבר ולשאול, בשבילכן
מוריה 0556639025