הודיעו לי הרגע שמישהו שאני מכירה נפטר. לא מישהו שיש לי איתו קשר אישי, יותר מישהו מרחוק, אבל שם ופנים, קצת מכירה את המשפחה... אני לא ככ יודעת איך להגיב לזה. איך אני אמורה להגיב לזה? להתנהג? אני לא בטוחה... תודה!
😔ברוך דיין האמת
"כל תגובה היא לגיטימית" זה משפט ששמעתי הרבה פעמים לפני כמה שנים, כשמישהו שהכרתי הלך ולא שב. בחוויה שלי, המשפט הזה ממש נכון. אין חוקים לרגשות, ובטח שאין חוקים לתחושות שלנו בהקשר של אירועים קשים וכואבים.אז מול עצמך - היי קשובה לליבך. יש אנשים שאירועים כאלה משפיעים עליהם באופן אחד ואחרים באופן אחר, ויש כאלה שכמעט ולא מתרגשים מאירוע שמטלטל מאוד אנשים אחרים. מה שאת מרגישה, זה מה שנכון לך.אם יש לך חברה או דמות אחרת שיהיה לך נעים לדבר איתה, ממליץ לך בחום לשוחח על הרגשות שלך בעקבות האירוע. את לא צריכה לבוא לשיחה עם מטען רגשי עצום - אפילו אם את לא מרגישה כמעט כלום בקשר הזה, כדאי לדבר ולשתף. שיחה כזו יכולה לדייק את הרגשות ולסדר קצת את המחשבות, ואולי לפתוח משהו בלב.
מול המשפחה של הנפטר - בעיקר להיות שם בשבילם. מקווה שהתשובה תגיע אלייך לפני סיום השבעה (שנדחתה בגלל החג), שאז תוכלי ללכת למשפחה לנחם. גם כאן - את לא חייבת להרגיש רגש משמעותי כדי להגיע אליהם, אלא רצון פשוט להשתתף איתם במשהו בכאב שעובר עליהם. גם אחרי השבעה, אם יש לך קשר עם המשפחה תוכלי להתעניין בשלומם מדי פעם, לעזור קצת אם צריך. ובכללי, להשתדל לתת יחס ואולי תצליחי ככה טיפ-טיפה להקל עליהם בהתמודדות עם האובדן. חשוב לציין שהרגישות כלפי משפחה היא משני הכיוונים: מצד אחד להתייחס ולהתעניין ולעזור, אבל מצד שני לא לגרום להם להרגיש שמתייחסים אליהם כאל 'מסכנים'. סומך עלייך שתמצאי את האיזון 🍃
בין אם יש לך קשר עם המשפחה ובין אם פחות, את יכולה לקבל על עצמך איזה לימוד או מעשה טוב לעילוי נשמתו של הנפטר. זו הדרך שלנו להוסיף אור במקום החוסר של פטירת אדם מישראל.
כל הכבוד לך על השאלה והבירור!מוזמנת תמיד לשאולשנזכה במהרה להתגשמות נבואת ישעיהו: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים"
🌱אראל