1 דקות קריאה
18 May

ש.
לא רוצה לצאת כופרת או משהו אבל זה יפה שאנחנו מודים לה' על שהציל אותנו מכל מיני צרות וכאלה בעבר של עם ישראל אבל בסוף ה' הוא זה שעשה את הצרות האלה אז איך זה מסתדר?

ת.
שלום,
כיף לראות ששאלות כאלה מעסיקות אותך. העולם היהודי כולו בנוי משאלות, וכל שאלה, במיוחד עמוקה וגדולה כמו זו - ראויה ואף צריכה להישאל.

הקב"ה הוא טוב. וטבע הטוב - להיטיב. אם כך, בהחלט לא ברור מדוע הקב"ה הוא זה שמביא עלינו את הצרות, גם אם אח"כ הוא מציל. אפשר גם כן להרחיב את השאלה עוד יותר, ולשאול מדוע הקב"ה ברא בכלל את הרע. הרי הוא ודאי יכל לברוא עולם שכולו טוב.

התשובה היא עמוקה, אבל פשוטה. הקב"ה רוצה להרעיף עלינו שפע של טוב, עד בלי די. אבל מה לעשות שאנחנו בני אדם, חומריים וגשמיים, וככאלה, אנחנו לא מסוגלים להכיל כל כך הרבה טוב. זה כמו להסתכל על השמש שהיא כולה אור, אבל מסוגלת להביא לעיוורון. גם לאכול המון סוכריות בבת אחת זה מגעיל. זה יותר מדי מתוק! הקב"ה בחסדו ברא את הרע, שיצמצם את האור הגדול. הרע הוא כמו משקפי שמש. הוא חשוך, אבל נותן לאור השמש להגיע אלינו במידה הנכונה. בזכות הרע אנחנו מרוויחים את הטוב, ובמידה הנכונה לנו.

אותו דבר בדיוק - הצרות. הקב"ה מביא עלינו צרות - כדי שניזכר בו. הוא מביא עלינו צרות כדי שנתפלל אליו. הקב"ה מביא לנו צרות, כדי אח"כ נוכל לראות אותו בצורה הרבה יותר ברורה ומאירה. אם לא היו צרות, והיינו חיים כולנו בטוב, היינו מתרגלים. אפילו בני ישראל כשיצאו ממצרים, וראו כל כך הרבה טוב - התרגלו אליו ושכחו מי משגיח ומי הנותן. לכן הקב"ה בחסדו מביא עלינו צרות. לפעמים קלות יותר, לפעמים קשות וכבדות, אבל כל זה כדי לקרב אותנו אליו עוד יותר. "ואני קרבת אלוקים לי טוב". אם הצרות היו מתוך רוע - היינו נשארים ושוקעים בתוכם, בלי הצלה חלילה. אבל לא כך - "והקב"ה מצילנו מידם!" הוא מכאיב, אבל לשם מטרה טובה. בשבילנו, לטובתנו. לכן ודאי אנו אומרים לו תודה! הוא מקרב אותנו אליו. אכפת לו מאיתנו, הוא אוהב אותנו. הוא מביא עלינו צרות כדי שנזכר בו, ומציל. אשרינו!

עם כל זה, חשוב לזכור שאף על פי שנפלאות דרכי ה', וכל הצרות והרוע הם בעצם בשבילנו ולטובתנו, זה בשכל. בפועל - כשכואב לנו - אנחנו צריכים לכאוב. כשרע לנו - אנחנו סובלים. כשחלילה נפטר מישהו, אנחנו מברכים ברוך דיין האמת ולא הטוב והמיטיב. ההפרדה הזו בין השכל לרגש היא חשובה. אנחנו יכולים וצריכים לכאוב, אבל לדעת שהכאב הזה גם הוא בפנימיותו, טוב.

מקווה שהתשובה הועילה והתיישבה על הלב. כמובן שיש עוד הרבה מה להרחיב והרבה מאד עוד מה ללמוד, ואת יותר ממוזמנת להמשיך לשאול ולברר. דרך הרבנים שקרובים אלייך, וגם דרכינו כמובן.

בהצלחה רבה!
ישראל

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.