ש.
למה בתורה, מה שאמור להראות לנו את האידיאל- הרבה טעויות עונשם מוות? למה הגיוני לחלוטין לפגוע באישה ולהשפיל אותה רק כי גבר רוצה לחטוף אותה לאישה כי היא יפה וצריך לנסות לשנות את דעתו (הלכות אישה יפה)? למה שאישה בוגדת בבעלה מותר לו להשפיל אותה בפומבי, אבל שגבר בוגד באישתו זה הנורמל? למה בגלל טעות של אדם אחד, אחרים צריכים לסבול מהעונש על הטעות שלו גם בדורות הבאים (אדם וחווה)? למה בעצם באידיאל שלנו, בתורה, שאמורה להראות לנו מהי המציאות המתוקנת והשלמה יש כ''כ הרבה דברים שנוגדים את המוסר של ימינו? אולי המוסר שגדלנו לפיו הוא המוטעה?
ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 אלו בהחלט שאלות טובות, אשרייך שככה חשוב לך את הנושא החשוב הזה👍. השאלות הללו מצריכות אותנו להעמיק יותר בהבנה של התורה כדי לגלות את המוסריות האלוקית שמצויה בה בכל פרט – גם באלו שנראים כלא-מוסריים. ישנם הרבה פרטים בתורה שבמבט ראשון נראים לנו כך, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו מול סימן שאלה גדול: מצד אחד עומדת התורה האלוקית, שכמו שכתבת היא ביטוי של השאיפות הכי אידאליות, של רצון הקב''ה – ומצד שני עומד המוסר הפנימי שלנו, שבאופן טבעי אנחנו מרגישים שהוא הנכון והצודק.
לפני שנתחיל, אני רוצה לומר שאהבתי את הסיום של השאלה: "אולי המוסר שגדלנו לפיו הוא המוטעה"; למרות שזה לא ממש כך, כמו שנראה בהמשך, אבל האמירה הזו יוצאת מנקודת הנחה שהתורה היא בוודאי המוסרית והנכונה, ואם באמת יש סתירה בינה לבין המוסר שלנו – אז הטעות היא אצלנו (בדרך כלל רוב אלו ששואלים את השאלות שלך, מנסחים את זה הפוך – ואומרים שכנראה דווקא התורה היא הלא מוסרית...🤨). המשוואה שלך היתה נכונה אם באמת היתה סתירה בין השניים – אבל אם מנסים להעמיק יותר בכוונה של התורה, וגם לברר יותר את העקרונות של המוסר שלנו – רואים שהם מתאימים להפליא.
חשוב לזכור, שכמו שמצוות התורה נקבעו ע''י הקב''ה, כך גם המוסר הפנימי שלנו נברא על ידו – ואם כן, לא ייתכן שתהיה סתירה ביניהם; שניהם מהווים גילוי של הרצון והמוסר האלוקיים✨ – פשוט צריך להתבונן בשניהם במבט עמוק ולא שטחי.
נעבור עכשיו על ארבע הדוגמאות שהזכרת, וננסה לראות אותם מזווית אחרת.
☘️ עונשי מוות בתורה - כתבת ש''הרבה טעויות עונשן מוות''. זה לא מדוייק; 'טעויות' אנו מכנים דברים שנעשו בשגגה, אך בתורה אין שום עונש מוות על דבר שנעשה בשגגה. רק על עבירות חמורות במיוחד, כשנעשו במזיד, לאחר ששני העדים התרו באותו אדם, הסבירו לו על האיסור והזהירו אותו מהעונש – ובכל זאת הוא עבר את העבירה – קיים עונש מוות. גם אחרי זה היו קיימים צדדים רבים שמצידם דייני הסנהדרין היו מנסים ללמד עליו זכות ולפטור אותו מהעונש – עד כדי כך שאמרו חז''ל שמיתת אדם בבית דין היתה מאורע כה נדיר שלא התרחש אלא פעם בכמה עשרות שנים.
לפעמים הריגת אדם נראית לנו כה לא-מוסרית, עד שאין דבר שיוכל להצדיק אותה. אבל צריך לזכור שמי שהעניק לאדם את החיים הוא הקב''ה, כפיקדון שעליו להשתמש בו בצורה ראויה. כשהקב''ה רואה שהאדם משתמש בחיים האלו כדי לקלקל ולהשחית בצורה כה חמורה – זה לגמרי הגיוני ומוסרי מצידו לקחת את החיים שלו בחזרה (או לומר לנו לעשות זאת), גם כדי שאותו אדם לא ימשיך לקלקל יותר, וגם כדי לכפר בזה לו על מה שעשה; כך שבסופו של דבר – אם מסתכלים יותר לעומק – זה גם לטובתו של אותו אדם. אני חושב שהנקודה הזו יכולה להמחיש יפה את הפער בין מה שהמוסר אומר לנו במבט ראשון לבין מה שהוא אומר אחרי שמתבוננים בצורה יותר עמוקה.
☘️ אשת יפת תואר - מטרת הדינים של 'אשת יפת תואר' אינה לפגוע באישה, אלא להיפך – להגן עליה ולרסן את האיש. את מוזמנת לקרוא את הטור שכתב הרב יוני לביא כאן - https://did.li/Dx3Hw שמסביר היטב את העניין.
☘️ דיני סוטה - זה נכון שהסיטואציה שמתוארת בתורה בקשר לזה היא לא נעימה, אבל צריך לזכור שבהסתכלות כללית – זה מה ששומר על קדושת המשפחה והנאמנות בעם ישראל. כשקיים כזה דבר, הוא מהווה הרתעה ועוזר לנשים לעמוד בניסיונות ולשמור על נאמנותן לבעליהן.
איני יודע מדוע כתבת שלפי התורה "גבר שבוגד באשתו זה הנורמל"; זה נכון שיש הבדל בין איש לאישה בחומרה של המעשה הזה, אבל בשום מקום בתורה אין לזה לגיטמיציה. הנביא מלאכי (ב יג-יז) מוכיח את אנשי דורו על שבגדו בנשותיהם, ואומר להם שמפני כך קרבנותיהם לא מתקבלים ברצון לפני ה': "וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה', בְּכִי וַאֲנָקָה, מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה, עַל כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ... וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וְלֹא תִבְגֹּדוּ". אמנם התורה מאפשרת – וכך מקובל גם בתרבויות אחרות – נישואין של איש לכמה נשים, אבל זו לא 'בגידה' אלא כך היתה צורת המשפחה באופן מובנה.
☘️ חטא אדם הראשון - הנושא של גן עדן, עץ הדעת ועץ החיים, וחטא אדם וחווה - עמוק מאוד ונוגע לשורשי המציאות; זה לא סתם עוד סיפור על מישהו שלא התאפק ואכל משהו אסור ולכן כולנו נדפקים. אדם הראשון היה במציאות מאוד רוחנית ועליונה, ודווקא מפני כך לכל מעשה שלו היתה השפעה עצומה על כל המציאות; חטא האכילה מעץ הדעת הביא את כל העולם למצב אחר, השונה לגמרי מהמצב שלפני החטא, והעניק לו משמעות אחרת ומגמה אחרת. זה לא שאנחנו נענשים על מה שהוא עשה, אלא מלכתחילה נבראנו לתוך עולם שהצורה והמגמה שלו הן שונות.
בכל מקרה, השאלה הזו אינה על המוסריות של הקב''ה או התורה, מכיוון שלא מדובר כאן על עונש אלא שינוי המציאות וההתאמה שלנו כלפיה. גם זיהום הסביבה עלול ליצור נזקים לטווח ארוך, שישפיעו על הדורות הבאים – ומה הם אשמים? הם לא אשמים, אבל כך העולם שלנו בנוי; לאדם ניתנה בחירה חופשית, וביכולתו לבחור בטוב או ברע, בבנייה או בקלקול – ובחירתו ממילא משפיעה גם על אחרים.
מכל מקום, מהמצב שלנו כיום אנחנו צריכים לחשוב איך נוכל לחיות בצורה הכי נכונה ולהוסיף כמה שיותר טוב בעולם – כפי שהוא נראה לאחר חטא אדם הראשון, ואין טעם לחשוב 'מה היה אם' הוא לא היה חוטא, וכל ההיסטוריה היתה הופכת לסרט אחר.
☘️ ולסיום - התייחסתי לדוגמאות שהזכרת, ואני מקווה שהנחתי את דעתך; על פי הדרך הזו תוכלי בעצמך לנסות למצוא תשובות גם לדוגמאות אחרת, או לשאול כאן שוב😊.
שאי ברכה,🌱 שלמה