ש.
שלום לכם!
אני בכיתה יא' ואני בסה"כ ילדה טובה.. פשוט לפעמים יוצא לי לחשוב אם אני לא אתחרט אחרי זה כשאני יגדל שלא התפרעתי ועשיתי בלאגן בגיל הזה ואז אני ירצה לפרוץ גבולות בגיל יותר מבוגר.. מה אומרים?
ת.
שלום!
באמת שאלה יפה, שמעידה על רמת מודעות עצמית גבוהה. גם אני התלבטתי בזה פעם, ואנסה לתת כמה עצות שאני מקווה שיתנו לך כיוונים.
כמו שכתבת, יש באדם הרבה כוחות שאם לא נותנים להם את המקום שלהם- הם עלולים 'להתפרץ' באופן לא צפוי ולא מתוכנן 💥. אז מה עושים?
קודם כל- מודעות
עצם זה שאת מודעת למצב זו כבר נקודת פתיחה מצויינת. תהיי קשובה לעצמך ושימי לב מתי את צריכה לשחרר מתחים.
להוציא אנרגיות
כל אחד צריך מידי פעם להתאוורר, להוציא אנרגיות ולאסוף חוויות. תארגני לעצמך לפעמים טיולים עם חברות, יציאה לאיזה בילוי, וכדו'. העיקר שישבור את השגרה ויגרום לך 'לשחרר קיטור'.
זה נכון גם ברמת היומיום- תנסי לעשות דברים קטנים ש'שוברים שיגרה' ומרימים את מצב הרוח, דברים קטנים ומוזרים ומצחיקים שגורמים להסתכל על העולם מזווית קצת אחרת. מתי בפעם האחרונה צעדת עם המגפיים דרך שלולית עמוקה, או עשית לעצמך שפם עם הגלידה🍨?
פרספקטיבה
תחשבי על דברים שאת עושה מנקודת מבט שונה, כמו שתסתכלי עליהם בעוד- נגיד- חמש שנים. דברים 'חשובים' ייראו פתאום קצת פחות קריטיים, ולהפך. זה תרגיל שגורם לגוף להירגע ולזרום יותר בקלות עם הדברים שקורים עכשיו. אם את בדיוק באמצע לעשות פאדיחה, תחשבי איך תצחקי על זה אחר כך. תנסי לעשות לעצמך קצת יותר פאדיחות.
בקיצור,
הדרך למנוע הצטברות מתחים שעלולה להתפרץ יום אחד היא פשוט להיות קשובים להם, ולתת להם להשתחרר במנות קטנות. זורמים קצת יותר עם רעיונות ספונטניים, מארגנים אירועים שיוצרים חוויות (הפאדיחות כבר יגיעו לבד, מניסיון 😉), לוקחים את החיים קצת יותר בנוחות, וכמובן- צוחקים הרבה
(ומובן מאליו שלא עושים דברים שאח''כ נתחרט עליהם).
מקווה שעזרתי, ובהצלחה,
איתן.