1 דקות קריאה
05 Jul

*ש*

היי. תודה על המקום לשאול בו👌

אז אני בת 18 וקיבלתי מה' מתנה מדהימה- כישרון לשירה. ביום שלמדתי לדבר- יצאה מנגינה, ברגע שלמדתי קרוא וכתוב- נאספו שירים למגירה. אם אני לא עוסקת בה הנשמה שלי מאותת לי בכל מיני דרכים, חלקן מעיקות, לחזור למוזיקה.

ואני רוצה להבין באמת, למה אני לא יכולה להוציא מהכוח אל הפועל את הכישרון שלי? למה זה צריך לבוא בהתפשרות ובזהירות?

ולא אני לא רוצה לתת לאחרים לשיר את האמירה שלי, ולא רוצה לשמור אותה רק לבעלי המדהים שיחייה.

אני אוהבת את הקב"ה ואת דרך התורה- בחרתי בה. צניעות זה ערך קדוש ועליון בעיניי. אבל למה שהקב"ה ייתן לי דרך ביטוי כזאת- לא באתי לפה כדי לשמור לעצמי. מה הטעם??


*ת*

שלום לך :)

מדהים לשמוע שהתברכת בכישרון שכזה לא הרבה זוכים בכך ועם זה אנסה לענות לך על התהייה והשאלה הגדולה !

קודם כל, זה ניסיון גדול... 

ונראה לי חשוב להכיר בזה... 

שנית, חשוב להכיר את ההלכות (לאו דווקא המחמירות ביותר...). 

יש המון תפיסות שגויות בנוגע לזה, אבל חשוב מכך- יש מגוון גדול מאוד של דעות *הלכתיות* ששווה להכיר ולהבין לעומק.

אני בטוחה בדיוק כמוך שהקדוש ברוך הוא לא חונן אותנו בכישרונות כדי שנבזבז אותם !

צריך לעשות איתם משהו - גם מצד השמחה הפנימית והאישית שלך, אבל גם מצד הייעוד והשליחות שלנו בעולם, ולכן צריך למצוא את הדרך לממש את זה. 

נכון שיותר קשה לנו לפלס את הדרך הזאת וזה יכול לקחת שנים רבות (ברצינות!) אבל אסור לטאטא הצידה ולומר שזה לא חשוב. 

אפשר לומר ששמים זמנית בצד ונחזור אל זה בהמשך החיים, אפשר לומר שיוצאים לבירור, ואפשר גם לטעות ואפילו ליפול.  רק לא לומר שזה לא חשוב. 

זה הכי קשה וממש חילול ה'.

ודבר אחרון,

תזכרי שלכל אמן קשה היום. 

אני מאמינה שיוצא לך לשוטט במוסיקה ביוטיוב... ועצוב לראות את מבול השירים שעולים בפרסומות של אמנים צעירים ולא מוכרים שנאבקים על הכרה ומקום בעולם המוסיקה.

ככה שלפעמים הדשא של השכן ירוק יותר - אבל באמת הוא לא.


מתסכל שיש לך משהו בידיים ואתה לא יכול לתת לו ביטוי בצורה החופשית שאתה מדמיין.

אבל החופש הזה הוא אשליה. בכל יצירה יש איזו הגבלה כלשהי שמבינה משהו יצירתי יותר ומדויק יותר.

אז נכון שאנחנו כנשים דתיות (ואגב, גם אנשים) יותר מוגבלות מאחרים. 

אבל בסופו של תהליך (ארוך....) זה יותר מדייק אותנו מצד אחד, ומצד שני משלמים איזשהו מחיר. 

כל החיים אנחנו משלמים מחירים ככה שאת צריכה לשאול את עצמך כל הזמן האם זה המחיר שאני מוכנה לשלם עבור אמונותי. 

אבל גם ילדים זה מחיר, גם עבודה בעזרת ה זה מחיר, גם זוגיות שיש בה נאמנות זה מחיר. כל החיים שלנו אנחנו בוחרים בחירות ומשלמים את המחירים על הבחירות האלה. 

כל עוד לא נבין ונתחבר לרווח מהבחירה הזאת נהיה מתוסכלות...

ולכן אני בעיקר ממליצה לך לצאת למסע של בירור ודיוק, בין אם זה הלכתי ובין אם אישיותי - מה אומר הרב של המשפחה, לבדוק דעות של רבנים בעניין ומהצד השני -  מה אני רוצה לעשות עם זה, איך אני רוצה שהכישרון יבוא לידי ביטוי ואיזה מחיר אני מוכנה לשלם על כך, במובן הכי נקי של המילה.

מעבר לשירה הציבורית שאליה את מייחלת יש הרבה זמרות דתיות היום שמוציאות דיסקים ועושות מופעים לנשים. ככה שזה אומנם מוגבל בגלל ההרגל שלנו לעוצמה הרחבה יותר אבל גם גדול בפני עצמו !!


(את השאלה כתבתי אחרי התייעצות עם נשים שעוסקות בתחום ומוציאות שירים)

תודה על השאלה שבזכותה גם דייקת משהו אצלי :)

נעמה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.