ש.למה אנחנו לא אומרים בתפילה ביום יום משהו שקשור לשואה? איזה קטע או תפילה או הספד או משהו שינציח את אותם אנשים, שיזכיר לנו בכל יום ושלא נשכח את זה.יש לנו יום אחד בשנה שזה יום השואה ותמיד ביום הזה כולם נזכרים ומזעזעים ומכבדים ומנציחים ויומיים אחכ כל זה עובר ומי חושב על זה ביום יום שלו? אם זה דבר כל כך חשוב, ואני מאמינה שזה באמת ממש ממש חשוב, אז למה אין לנו משהו בתפילה שיזכיר לנו את זה כל יום? למה הרבנים לא עושים את זה? ואם הם לא עושים האם מותר לי לנסח קטע ולהגיד אותו כל יום לאחר התפילה?
ת.
שלום לך!🙂 איזו שאלה מקסימה✨; ממש יפה לראות את הרגישות והאכפתיות שלך מהזכרונות הלאומיים החשובים הללו. אני ממש מבין את השאלה והרצון שלך, ואת זה שמפריע לך לראות שהזכרונות האלה לא מורגשים סתם ככה ביום-יום.
אז למה לא מתקנים משהו כזה? אני חושב שכשמוסיפים משהו קבוע, כמו אמירה מסויימת בתפילה או לאחריה – זה בסופו של דבר יכול ליצור אפקט הפוך, וגם האמירה הזו תהפוך להיות משהו שגרתי שלא שמים לב אליו. דווקא השארת המרחב הזה פתוח לכל אחד לעשות בקשר אילו מה שמתאים ונכון לו – תגרום לכך שהזיכרון יהיה יותר אישי וחי.
כמובן, לא על כל דבר ניתן לומר כך; מה שקריטי והכרחי לומר בנוסח התפילה – נקבע ע''י חז''ל, וגם אם הקביעות של זה תביא לשחיקה מסויימת – צריך להתמודד איתה. אבל מעבר למה שתיקנו חז''ל, נכון יותר להשאיר לבחירה אישית של כל אחד, שיחליט האם וכיצד הוא רוצה לשמר זכרונות כאלו ואחרים.
אציין גם כי בחלק מהסידורים נדפסות לאחר תפילת שחרית שש/עשר זכירות, שאחת מהן היא זכירת מעשה עמלק. אמנם החיוב של 'זכור' הוא פעם בשנה, אבל יש עניין ומעלה להזכיר את מעשה עמלק בכל יום. לחלק מהדעות, מצוות זכירת עמלק ומחייתו אינן דווקא על העם העמלקי על כל מי שצורר את עם ישראל כמוהו, וממילא באמירת הזכירות ניתן לכוון גם על השואה ולזכור אותה.
מלבד זאת, בקהילות האשכנזים דווקא ישנו נוסח שנקבע לזכר הקדושים; אמנם הוא נקבע עוד לפני השואה, לזכר קדושי מסעות הצלב ופרעות ת''ח ות''ט, אבל המשמעות שלו היא כללית ומתייחסת גם לקדושי השואה - וזהו נוסח 'אב הרחמים' שנאמר בכל שבת לפני מוסף (מלבד בשבתות מיוחדות). גם בתפילת הזכרת נשמות ('יזכור') שנאמרת בקהילות האשכנזים בימי החתימה של החגים (יום הכיפורים, שמחת תורה, שביעי של פסח, ושבועות), ישנו נוסח מיוחד שנקבע לשכר קדושי השואה. כשההזכרה אינה כל יום אלא בתדירות נמוכה יותר, זה עוזר לה להיות מיוחדת, מעוררת ואפקטיבית יותר, כמו שכתבתי קודם; ומעבר לכך כל אחד יבחר לעשות ולומר מה שמתאים לו.
לכן, אם את רוצה באופן אישי לומר נוסח משלך בכל יום, שיזכיר את השואה – ודאי שאת רשאית בכך. מעבר לזה, כדאי גם לחשוב איך אפשר לשאוב מזה העצמה אישית, כך שזה לא יביא אותך לעצבות אלא לכך שהחיים שלך יהיו גדולים יותר ומלאים יותר בטוב ואור.✨
שאי ברכה🌱, שלמה