ש.אוקי אז דבר ראשון תודה רבה על הפרויקט המדהים שלכם, זה עוזר לי ממש! יש גם כל מיני דברים שאני חושבת שאני לבד בהם וע"י השאלות ותשובות שלכם אני מבינה שאני לא לבד...טוב אז השאלה שלי היא כזאת - למה יש מילים ש"אסור" לומר אותם מילים כמו איברים מסויימים, זה כמו כל איבר בגוף שלנו, כמו רגל או ריאות וכו'... אלו איברים שהקב"ה יצר בנו, למה לנו להתבייש בהם? מקווה שהשאלה מתאימה לכאן...
ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 העלת שאלה טובה וחשובה. אשתדל לענות בצורה נקייה שעם זאת תהיה בהירה דיה.
אפשר ללמוד על המשמעות של הצניעות בשפת הדיבור, מהצניעות של הגוף והלבוש. יש מקומות בגוף שמגלים, ויש מקומות שמכסים. האם אנו מכסים חלק מהמקומות מפני שיש בהם משהו רע? האם אנחנו מתביישים בעצם קיומם?
התשובה היא שלא. הצניעות אמנם נובעת מבושה, אבל לא בושה כמו מישהו שעשה משהו רע ומתבייש בו, אלא בושה פנימית יותר, הבנה שיש דברים שדווקא מפני האור הגדול שיש בהם, והכוח העוצמתי שטמון בהם – הם צריכים להיות פרטיים ומוצנעים.✨ ככל שהדבר יקר ועדין יותר, כך עליו להיות מוצנע ונסתר. והדבר היקר ביותר שניתן לאדם, הוא היכולת שלו ליצור חיים.
ניקח לדוגמה אדם שיש לו דבר שיקר מאוד לליבו, כמו חפץ או מכתב שנשאר לו למזכרת מאדם קרוב. האם הוא יראה אותו לכל אחד, או יתלה אותו לראווה על קיר הבית? לא. לא כי הוא חושש שיקרה לזה משהו, אלא כי חלק מהכבוד שאנחנו רוחשים לדברים חשובים ויקרים הוא ההצנעה שלהם💎.
מהסיבה הזו אנחנו מכסים את הגוף שלנו ובמיוחד חלקים מסויימים בו, וגם בשפת הדיבור אנחנו 'מכסים' אותם ולא מכנים אותם בצורה מפורשת – לא כי אנחנו מרגישים 'אשמה' בגללם, אלא כי הם יקרים ועדינים, אישיים ופרטיים.☘️
מעבר לכך, ישנו גם הסבר פשוט יותר, שמסביר מעגל רחב יותר של מילים 'אסורות', גם אלו שלא קשורות לענייני זכר ונקבה. יש באדם צד גשמי וצד רוחני; אנחנו מזהים את עצמנו (לפחות בשאיפה) עם הצד הרוחני שלנו, ובו אנחנו רואים את עיקר אישיותנו. הגוף הוא גשמי, וככזה יש בו גם צדדים נמוכים יותר; אין לנו בושה בצדדים הללו במובן של 'אשמה', אבל מצד שני אנחנו מכירים בכך שהם הצדדים החיצוניים יותר ואינם קשורים לעצם אישיותנו, ולכן אנו לא מבליטים אותם ולא מזכירים בפירוש מילים כאלו ואחרות שקשורות אליהם. גם במה שטוב וחיובי, יש דברים אידיאליים שאנחנו גאים בהם, ויש דברים שהם לא אידיאליים אלא תוצאה של היותנו בתוך גוף גשמי – ואותם אנחנו מסתירים, גם במישור הפיזי וגם בשפת הדיבור.
מעבר לכך, חשוב לציין שאלו לא מילים 'אסורות', אלא מילים 'צנועות'; כלומר לא משתמשים בהן בשפת הדיבור השגרתית, מהסיבות שאמרתי, אבל עם האדם הנכון ובזמן הנכון, בשיח מכבד וצנוע, גם מילים כאלו יכולות להאמר.
מקווה שעניתי, ואת מוזמנת תמיד לשאול, אם תרצי לשאול על התשובה הזו או על נושאים אחרים!😊
שאי ברכה🌱, צוות משיב נפש🍃