אני לא ממש מבינה - למה כשיש רוב של בנות וקצת בנים אני צריכה להשתמש בלשון זכר. למה זה ככ מפריע!? כאילו - 30 בנות, בן אחד, למה אני צריכה לומר אתם ולא אתן? מאוד מפריע לי.. זה קרה לי פעם בחבב, העברתי פעולה והיה הרבה בנות ו2-3 בנים והייתי צריכה לדבר בלשון זכר כל הפעולה, וזה מאוד עצבן אותי.. :/
שלום לך! 👋🏻איזה מדהים שאת חוקרת בשפת הקודש האהובה שלנו☺️
אם הבנתי נכון את השאלה שלך- מפריע לך שישנה אפליה או העדפה לדיבור בלשון זכר אפילו כשיש רוב נשים, ומכך נראה שיש מעין העדפה של מין אחד על פני השני. אתן שני כיווני חשיבה המסבירים מדוע אין כאן העדפה, ומקווה שאעזור להשקיט את הקושי. שימי לב שאלו שני כיווני חשיבה, אז קחי בעירבון מוגבל:
כיוון בלשני🤓הסיבה הפשוטה לכלל הנ"ל היא כיוון שזו אינה לשון זכר, אלא לשון סתמית. כלומר זו צורת הביטוי בעברית עוד מימי התנ"ך להגדיר קבוצה כלשהי מורכבת מנקבות בלבד, או זכרים בלבד. העיקרון הוא שכאשר ישנה קבוצה מעורבת, משתמשים בלשון ניטרלית, ואין כאן הליכה לפי הרוב. (להרחבה בנושא- https://tinyurl.com/2e7mvz39)
אם כך כמובן ניתן לשאול- מדוע הלשון הסתמית אינה בנקבה? בשביל לענות צריך להבין שהשפה העברית התפתחה לאורך השנים על כל חוקיה ודקדוקיה. וכמו הרבה שפות אחרות- היא החלה את דרכה ללא התייחסות שונה לנשים ולגברים, אלא הייתה לשון אחת- לשון סתמית (שלעתיד הופכת להיות כברירת מחדל- זכר.) עם השנים הובדלה צורת התייחסות נוספת לנשים- לשון נקבה. בעצם – לשון זכר אינה בדיוק לשון זכר, אלא לשון סתמית, שהיא ברירת המחדל כשרוצים להתייחס לכל דבר שאינו נקבה, וכן לכל קבוצה שאינה נקבות בלבד. לכן, כשמתייחסים לקבוצה מעורבת, משתמשים בלשון הסתמית (שנחשבת בעייני רבים ללשון זכר). אם כך- מעניין לגלות שבעברית הקדישו לשון מיוחדת דווקא לנשים, וייחדו אותן מן השאר.
😇כיוון רוחני
הכיוון הזה מרחיב בעומק את הכיוון הראשון- יתכן, והסיבה היא שהשפה העברית, מייצגת באיזשהו אופן בלשון הסתמית (=זכר) ונקבה את התכונות הנשיות והגבריות (כמובן שהתכונות האלו הן בהכללה גסה, ויש יוצאים ויוצאות מן הכלל).
ביהדות אנחנו רואים הרבה פעמים שלאישה יש מעמד מיוחד. מצד אחד שמור ופנימי, מצד שני יקר ערך. המעמד הזה מתבטא גם בשפה- משתמשים בלשון נקבה בסיבות מיוחדות, ואילו בלשון זכר בצורה כוללנית וסתמית.
מקווה שעזרתי🤗אוריה