ש.
היי מה שלומכם? תודה רבה רבה על האפשרות הזאת!
באמת מדהים לראות שיש אנשים שאכפת להם ושהם משקיעים ככ הרבה זמן ואנרגיות בבעיות של האחר, פשוט עבודת קודש❤️
אני מנסה בזמן האחרון להבין את העניין שיש אפשרות כזאת שלאף אחד מאיתנו לא מגיע גן עדן,
הרי היום רוב הדתיים כבר לא כמו פעם (לפחות בקרב הנוער) כבר קשה למצוא באמת באמת אנשים דתיים, כאלה שהולכים לפי הספר וכמו שצריך, גם אם תגידו לי שיש כאלה, קשה לי להאמין שהם בחיים לא הלבינו פני חבריהם, בחיים לא התכבדו בקלון חבריהם, בחיים לא ריכלו, אמרו לשון הרע ועוד עברות שהעונש שלהם זה שאין לאדם החוטא חלק לעולם הבא.
לצערי הרב רוב הדתיים כבר לא שומרים נגיעה ואלו שכן שומרים עוברים או עברו על אחת מהמצוות שציינתי למעלה.
עכשיו מה, לאף אחד לא מגיע עולם הבא?
אני מגדירה את עצמי כדתייה וגיליתי שעברתי על כ״כ הרבה מצוות שהעונש שלהן זה לא להכנס לגן עדן.
זה רק גורם לי לתסכול וחוסר רצון לקיים את שאר המצוות כי במילא כבר אין לי גן עדן אז מה זה רלוונטי?
ואז יש את התשובה החמודה הזאת שאם חוזרים באמת מהלב אז ה׳ מקבל את הסליחה והכל יפה ומדהים חיים טובים ומתוקים.
סליחה אבל זה מרגיש לי צבוע.
דבר ראשון אני ידעתי על זה מראש ולכן כל דבר שאעשה אחרי הידיעה הזאת כבר לא רלוונטי כי זה לחטוא בידיעה שאחזור בתשובה וזה אסור.
חפרתי, אבל הרעיון הוא, מה הטעם להשאר דתייה? לקיים מצוות וכו, אם לאף אחד כבר אין עולם הבא?
איך זה הגיוני שגם בדור של היום העונשים הם אותם עונשים?
כולנו בעצם חוטאים על בסיס יומי בכ״כ הרבה דברים.
ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 אני מעריך את הכנות שניכרת בשאלתך, ומקווה שאצליח לכתוב תשובה מתאימה.
קודם כל, נעשה קצת סדר: חז''ל אמרו (סנהדרין י א): "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא''; זוהי נקודת המוצא; אלו שנאמר שאין להם הם סוג מאוד מסויים של אנשים, ולא כל האיסורים שהזכרת הם דברים שנאמר שמי שעובר עליהם אין לו חלק לעוה''ב. וגם עליהם, נראה שהכוונה היא דווקא למי שעובר עליהם במזיד ובאופן קבוע.
אני לא חושב שיש הבדל מהותי מהבחינה הזו בין דורנו לדורות הקודמים. כבר בגמרא כתוב ''רובן בגזל, ומיעוטן בעריות, וכולן באבק לשון הרע' (בבא בתרא קסה ע''א)'. זה כמובן לא בא להפחית מחומרת הדברים, אלא להראות כמה יש לנו עוד להתקדם. מבחינה מסויימת דווקא הדור שלנו גדול יותר מאלו שעברו, שכן הוא מתמודד מול ניסיונות גדולים יותר ו''לפום צערא אגרא''💪.
על השאלה שלך ענית כבר בעצמך – התשובה מתקנת הכל. נכון גם מה שאמרת שאין תועלת לומר 'אחטא ואשוב', אבל אם זה כבר קרה, והאדם שב בתשובה אמיתית - באמת מתחרט, ומקבל על עצמו ברצינות לא לשוב על אותו מעשה – התשובה מתקבלת. גם אח''כ הוא נכשל שוב, זה לא מבטל את התשובה שעשה.
מלבד זאת, כבר כתבו רבותינו שאין כוונת חז''ל לגבי אותם סוגי אנשים ש''אין להם חלק לעולם הבא'' כפשוטו, אלא (אם אוכל לומר לומר זאת במילים שלי, למרות שאלו עניינים רוחניים שלא נוכל להבין לגמרי) – שלא יהיה לו 'חלק' משלו בעולם הבא, הוא ירגיש שם כמו אורח ולא כמו בן-בית. כך למשל כתב רבינו בחיי (סוף פרשת אחרי מות) והמקובל הקדמון רבי מנחם רקנאטי (פרשת כי תשא) (הובאו גם בשו''ת יביע אומר חלק ו, יורה דעה סי' לו אות ד). אבל שוב – זה דווקא אם הוא לא חזר בתשובה; וגם אז - לפעמים אחרי שאדם נענש בעולם הבא הוא מגיע למצב טוב יותר, כך שגם השלב הזה הוא זמני בלבד.
ועוד הערה חשובה – השאלה ''למה לקיים מצוות אם ממילא לא יהיה לי עולם הבא'' מתבססת על הנחה לא מדוייקת; אנחנו מקיימים מצוות כי אנחנו מחוייבים לדבר ה'; ה' לא חייב לנו כלום, וכל השכר הגדול שהוא רוצה לתת לנו - זה הכל בונוס. עבודת ה' צריכה לבוא מתוך מחוייבות, ומתוך אהבה, כמו שכתוב בפרקי אבות (א ג): "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס". כשאוהבים מישהו💞, משתוקקים למלא את רצונו גם לא נרוויח מזה. אמנם זו דרגה גבוהה ולוקח זמן ומאמץ להגיע אליה, ואמרו חז''ל ש''לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", אבל זו השאיפה💫. בהקשר לעצם שאלתך הסעיף הזה אינו נצרך, בהתאם למה שכתבתי לפני כן, אבל זו נקודה חשובה שהיה חשוב להאיר.✨
שאי ברכה🌱, שלמה