1 דקות קריאה
26 May


אני מאמינה בה', הוא נמצא בכל דבר במציאות שלנו.אבל מי אמר שהוא רוצה מאיתנו משהו? יכול להיות שהעולם נברא ופשוט צריך להיות אנשים טובים... קצת מוזר לי לקיים את כל המצוות אחרי שאנשים שינו אותה (חכמים ואני יודעת שהתורה נתנה לזה אפשרות..)



שלום לשואלת היקרה! שאלת שאלה מצוינת. 🙂 בעזר ה' אענה תשובה שתתקבל על הדעת ותתיישב על הלב.
🤔 האם ה' רוצה מאיתנו משהו? מאחר והשאלה נשאלת על החלק המצוותי של התורה, אתמקד בו.


רבינו בחיי בהקדמה שלו לספר בראשית מסביר למה חשוב ללמוד את סיפור הבריאה. הבריאה מעידה על רצון ה' בעולם- אם הקב"ה לא היה רוצה מהעולם כלום לא היה בורא את העולם. הרצון מעיד על ההשגחה- ה' צופה ומתעניין במה שקורה בעולם. ההשגחה מעידה על הנבואה- אם הקב"ה רוצה משהו מהעולם הוא צריך לומר לנו מה הוא רוצה, וזו הנבואה. הנבואה מעידה על השכר והעונש- אם הקב"ה רוצה ומודיע לנו את המצוות ואת שכרן- כנראה שזה נכון.

📖 האם התורה שבידנו היא רצון ה'?

שאלה טובה. אני רגיל לומר ששאלה טובה מחייבת תשובה טובה. בשביל לענות על השאלה הזו תשובה טובה אצטרך להקדים הקדמה קטנה.

תוקף התורה - כל מה שנותן לתורה את תוקפה, לזו שבעל פה ולזו שבכתב, הוא קבלת האומה. התורה הינה הברית והחוזה שנכרת בין אבותינו לבין הקב"ה וכמו כל ברית היא מחייבת גם את הדורות הבאים. מדרשים רבים מדברים על ההסכמה של ישראל לקבלת התורה כתנאי לנתינתה. זוהי גם הסיבה שלתלמוד יש סמכות בלתי ניתנת לערעור- הוא התקבל על ידי כל ישראל (כך כותב הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה).
לעניננו- מכאן יוצא שלא משנה האם נשתנה הנוסח במהלך הדורות או לא, כל עוד זה מה שכל ישראל קבלו עליהם, זה מה שמחייב. וכך גם כותב הרב קוק: "מכל מקום אפילו לדעה הנפסדה שנכתבו איזה פרשיות בזמן מאוחר או שנפלו חלילה טעויות סופרים, אין זה נוגע כלל לכלל התורה וקיומה, כי כללות קיום התורה תלוי בקבלת האומה..." (קבצים מכתב יד קדשו, מהדורת רמת גן, 'ראשון ליפו' צא1). אמנם הרב קוק לא הכיר את עולם ביקורת המקרא של היום, אך לגופו של עניין זה לא מפריע.
באותו אופן, כמו שכתבתי קודם גם סמכותם של חז"ל ניתנה להם באותה דרך, כל ישראל הסכימו לקבל את דבריהם ולכן גם דרשותיהם את הפסוקים מחייבות. מובן שדבר שכולם מסכימים עליו אינו עניין של מה בכך, גם התורה שבכתב וגם התורה שבעל פה הן הן "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" ולכל דבר מוסכם ומחייב שעברו ושינו במהלך הדורות טעמים מיוחדים משלו, אחרת זה לא היה מוסכם ומחייב.


💫 הערה- שמעתי מראש הישיבה שלי שהרבה פעמים דרשות של חזל שנראות סתומות ולא מובנות הן פשוט מסורת של הלכה למשה מסיני שהיתה להן שכדי שלא ישכחו אותן הלבישו אותן בצורה קצת דחוקה על פסוק, אבל לא המצאה. הרב שרקי שואל באחד משיעוריו על תורה שבעל פה: "מה נטלו בארבעת המינים לפני שחז"ל אמרו שפרי עץ הדר זה אתרוג?" ברור שזה היה אתרוג, אבל חז"ל רק הסמיכו את זה לתורה שבכתב.


🗒️ לסיכום- התורה שבידנו היא החוזה עליו אנו חתומים, היא הברית אותה כרתנו עם הקב"ה. אנו מחוייבים לכל המצוות שבתורה והן הן הדרך שלנו לממש את חיינו בצורה הטובה ביותר ולהגעה למשמעות ולממשות האמיתית ביותר. אם תרצי להרחיב בנושא היחס בין תורה שבכתב לזו שבעל פה, אני ממליץ לך לשמוע שיעורים של הרב שרקי בנושא, יש ביוטיוב.
מקווה שהתשובה עוזרת ומספקת 🙃
ברכה והצלחה,אביאל

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.