1 דקות קריאה
26 May


שלום. רציתי לשתף בבעיה גדולה שיש לי שתוקעת אותי דיי הרבה. אני לא ילד ביישן ואני ממש לא מתבייש בדרך כלל אבל לפעמים אני מרגיש שאיכשהו יש בי פחד כזה לפנות אל אנשים כמה אמרו לי כבר שיש לי סוג של פחד קהל.  בואו נגיד ככה שאני אמנע לדבר עם אנשים לא מוכרים, לעלות על במה ולדבר מול כולם וכו.. ולפעמים אני ממש מתחרט אחר כך. פעם הקושי שלי היה ברמה יותר גבוהה וכיום הוא נמצא במקום יותר טוב. כנראה שזה פתיר🤗 אני רוצה להפטר מהפחד הזה, הוא לא מרפה ממני. תודה מראש.



שלום לך! קודם כל שמחה לשמוע שאתה נמצא במקום יותר טוב. עצם זה שאתה יכול להעיד על עצמך שהצלחת להשתפר באמת יכול לעזור לך בפתירת המצב...אני חושבת שכולנו מתמודדים ברמה כזו או אחרת עם החשש שבפניה לאנשים לא מוכרים וגם בעלייה לבמה.. יש גם הרבה שחקנים ונואמים שהתוודו שבכל פעם שהם צריכים לעלות לבמה יש בהם מתח וחששות. זה דבר טבעי ולגיטימי שיקרה. השאלה היא באמת האם החשש הנפוץ הזה מונע מאיתנו מלעשות את הדברים שאנחנו רוצים..


הדבר הראשון שאני רוצה לדבר עליו הוא הפרופורציות שלנו ואיך שאנחנו תופסים את ההתמודדויות שלנו. החיים מביאים איתם הרבה התמודדויות בלי עין הרע ואם אנחנו נתרגל להגדיל אותן ולהפוך אותן לדרמטיות יותר ממה שהן זה עלול מאוד לפגוע בנו. כולנו חוטאים בזה וזה מאוד טבעי, אבל חשוב לכוון את עצמנו. לשאול: "רגע, האם הבעיה שלי היא באמת גדולה כל כך? נכון שהיא מונעת ממני כל מיני דברים, אבל כל אדם וההתמודדויות והניסיונות שלו"... ברגע שאנחנו מוציאים את העולם הפנימי והמחשבות שלנו מהמרכז ומנסים לזוז הצידה ולנתח את ה'בעיה' בקור כאדם שצופה מהצד, יכול להיות שזה כבר לא יראה לנו בעייתי מאוד...דבר נוסף חשוב הוא לא להגדיר את עצמנו. ההגדרה ש"אני מפחד לפנות לאנשים" היא דבר מוחלט ועובדתי והרי כולנו אנשים מורכבים ויש לנו רגעים שכך ורגעים שכך, כמו שאמרת בעצמך שעבדת על הקושי והשתנית(: . אז אתה יכול להודות בזה שיש בך חלק כזה וזה טוב להכיר בזה כדי לעבוד על עצמך, אבל לא להיות בעמדה הנפשית של "אני כך וכך" כי זה עלול לייאש אותך חלילה💪🏼


➖הפרופורציה חשובה לא בשביל להדחיק את הבעיות או לא לטפל בהן. אבל כשהן לא יראו לנו כאלה גדולות ובלתי פתירות נוכל לגשת אליהן יותר באומץ והעזה ולחשוב שזה תהליך שנוכל לצלוח. האדם שמונע מאיתנו לעשות דברים רבים בחיינו הוא בד"כ אנחנו וחשוב לזכור שהמחשבות, הדימיונות והפחדים נמצאים אבל זה כל מה שהם, ולפעמים אפשר לנסות לשים אותם בפרופורציות שלהם ביחס למציאות.


🤔ועכשיו, פרקטית, מה אפשר לעשות?אני אנסה להציע כמה דרכים, בתקווה שיעזור:

1️⃣ הכנה לפני, בראש, ומשפטים שנאמר לעצמנוכמו שאמרתי, למחשבות ולדרך שנציג בפני עצמנו דברים, יש כוח. לכן בכל פעם שאתה יודע שאתה הולך למקום בו צריך לפנות לאנשים לא מוכרים או לעלות לבמה, נסה לחשוב על הסיטואציה מבחוץ. נסה לחשוב על מישהו שהוא לא אתה שעולה על במה ומדבר על מה שאתה אמור לדבר. האם בתור מישהו בקהל היית חושב עליו משהו אישי?- רוב הסיכויים שלא.. אנשים שיושבים בקהל מסתכלים בתמימות ובסקרנות במי שבא לדבר. הם עסוקים בעולמם הפנימי והם רוצים לשמוע מה יש לו לומר וזה לא חריג שמישהו עולה על הבמה כי לזה הם חיכו וכו...
אותו הדבר בלפנות למישהו זר. נסה לדמיין את זה הפוך. מישהו שאתה לא מכיר היה פונה אליך בחביבות ואומר משהו, מה היית חושב באותו הרגע? האם היית שופט אותו בלי רחמים וחושב שהוא הזוי או שהיית סקרן לגביו ולגבי מה שיש לו לומר?אני יכולה להעיד על עצמי שלא הייתי חושבת כלום מלבד סקרנות...
🗣️נקודה נוספת היא לחזק את עצמך בדיבור לעצמך. מחקרים פסיכולוגים טוענים שאנחנו יכולים להשפיע ולהניע את עצמנו כשאנחנו מדברים לעצמנו בגוף שלישי או אפילו חושבים ככה בראש. נסה לדרוש מעצמך לפעול: "קדימה, אתה יכול לפנות אליו. כבר סיכמת עם עצמך שאתה רוצה להתגבר על הפחד הזה ותחשוב איזה סיפוק תרגיש אחר כך..."כמובן שאתה יכול לבחור איזה ניסוח שאתה רוצה:)


2️⃣ אחרי ההכנה בראש והדימיון של הסיטואציות הגיע הזמן לפעול(:לפעמים אנחנו לא פועלים כי אנחנו חושבים יותר מדי וזה טבעי... פעמים רבות אנחנו מתחרטים על מה שאנחנו לא עושים ולא על מה שאנחנו עושים. לכן אתה יכול להציב לך יעדים. תתחיל בקטן, בלאמר אולי דבר תורה מול המשפחה או משהו בסגנון.. ובמקרה שאתה הולך למקום חברתי ואתה רוצה להתחבר למישהו- תחליט עם עצמך לפני שזה מה שאתה רוצה ושאתה לא חוזר לפני שאתה עושה את זה. אתה יכול בסיטואציה עצמה לספור עד שלוש ואז לעשות את זה מהר ולגשת אליו. יש משהו מאוד משחרר בלפעול בלי לחשוב לפעמים.. ממליצה לך לנסות לזרום יותר.. נסה ליישם את הדיבור לעצמך ולנסות לדרוש מעצמך לפעול.


3️⃣ אחרי הסיטואציהחשוב שגם אם הצלחת וגם אם לא אחרי סיטואציה כזו שהייתה לך הזדמנות, לא להלקות את עצמך וגם לא להתעלם מזה. אם הצלחת ופנית למישהו לא מוכר, פרגן לעצמך, תגדיל את ההרגשה הטובה שיש לך ותזכור אותה לפעמים הבאות. אבל גם אם לא הצלחת באותו מצב נתון, זה לא אומר שאתה 'נכשלת' . החיים שלנו מלאים בהיכשלויות והצלחות, אנחנו חיים ביניהן. זה בסדר לא תמיד להצליח וגם אם אתה נכשל כמה פעמים קח את זה למקום של לימוד והתבוננות. מה היה באותה סיטואציה שגרם לך לא להצליח? מה אתה יכול לעשות אחרת פעם הבאה?


בעז"ה שתצליח לגבור על הפחד,מור🤗

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.