שלום ותודה רבה!!יצא לי בזמן האחרון להתוודע יותר ולהכיר הרבה יותר מקרוב הלומי קרב או אנשים שחוו פיגוע/שהמשפחה שלהם חוותה פיגוע.... ושאני מסתכלת על זה עכשיו מקרוב יותר וחווה אותם ממש- זה קשה ברמות לא נורמליות לחיות בצורה כזאת, זאת התמודדות יום יומית אדירה, להמשיך לחיות עם האובדן או הטראומה העצומים ובנוסף להמשיך לתפקד, או להמשיך לנהל משפחה וזה ככה עד 120 או עד תחיית המתים שבעזרת השם תהיה בקרוב אמן.יום יום, רגע רגע.זה מטורף כמה כאב יש בעולם הזה.איך אפשר לחיות ככה? הבן אדם לא בוחר לחיות במציאות כזאת כאובה שאין לו דרך לשנות את זה. במציאות מטורפת ויום יומית כזאת אדירה.טראומה לכל החיים... ברגע אחד החיים משתנים.אני לא שואלת ממקום של כפירה או כפיות טובה אלא באמת ללמוד ולהבין. איך אפשר לראות ככה את אהבת השם וטוב השם? איך הם יכולים לחיות במציאות כזאת ולהמשיך? להאמין או בכלל...תודה על הכל.
שלום,לפני שאנסה לכוון ולתת נקודת מבט מסוימת, יש משהו שאי אפשר לטשטש. החוויה של אותם האנשים או המשפחות - נוראית. הטראומה או תחושת האובדן מלווה אותם כל יום, ולפעמים גם נוכחת שעה שעה. הלב איתם, ואשרייך שכואב לך ואת שואלת ומבקשת תשובות.
הקב"ה בטובו הגדול מסתיר מאיתנו חשבונות שמים. לא הכל אנחנו יודעים, וטוב שכך. ההסתרה הזו מאפשרת לנו לחיות ולבחור מה לעשות ואיך לנהוג בכל רגע. תארי לעצמך שהייתי יודע מה יקרה איתי שנה הבאה או מה התכלית של דבר מסוים? זה היה מייתר (מלשון מיותר) כל השתדלות והתקדמות מצידנו. הרי אם אנחנו כבר יודעים מה יקרה, למה להתאמץ? למה לפעול?
כיוון שכך, הקב"ה הסתיר את דרכיו, ונתן לנו את האפשרות לבחור את מעשינו ולהשתפר כל הזמן. אשרינו! כחלקה מההסתרה הזו, נעלמה ממנו גם הסיבה מדוע הקב"ה גלגל עלינו צרה כזו או אחרת. ובכל זאת, בספרי המסורת היהודית, בתנ"ך ובגמרא - נגלה אלינו קצת, ומשם אפשר ללמוד גם אלינו.
אין רע יורד מן השמים
הקב"ה הוא טוב, וטבע הטוב להיטיב. אם כן, איך יש רע? חייבים להסביר שגם הרע בפנימיותו הוא טוב גמור! ניסית פעם להסתכל על השמש? כולה אור, כולה טוב. אז למה אי אפשר לקלוט אותה? כי יש בה יותר מידי טוב. טוב שאנחנו, כבני אדם לא מסוגלים להכיל. כדי לקבל בכל זאת את שפע הטוב הזה אנחנו משתמשים במשקפי שמש. משהו שמבדיל ומכהה, אבל בסופו של דבר דווקא דרכו אנחנו משיגים את האור והטוב. זה אחד מתפקידיו של הרע בעולם. הרע הוא משקפי השמש שלנו. הקב"ה רוצה להביא עלינו אין סוף של טוב. אבל אנחנו בני אדם שעשויים מחומר, ואין לנו יכולת להכיל את כל הטוב הזה. לכן עשה איתנו הקב"ה חסד עליון, וברא לנו את הרע שיצמצם, יגביל, יסנן ויכהה את הטוב, ובכך יביא אלינו כמות של טוב שאנחנו מסוגלים להכיל.
יוצא שדווקא בזכות הרע אנחנו זוכים ומקבלים את הטוב! זה לא מדהים? כמובן שיש עוד הסברים וטעמים. הרע מדייק ומעצים לנו את האור. הרי אם תדליקי פנס באור - לא יצא שום דבר משמעותי. אבל דווקא בחושך הפנס יאיר. הרע גורם לנו להתעורר ולהתאפס, ובעקבותיו לחזור ולהתפלל לה'. "ואני קרבת אלוקים לי טוב".
ישנן שתי דרכים לחיות: האחת, לשקוע בטראומה, בקושי ובכאב - ולחכות שיעבור, עד ועד בכלל. אבל אפשר גם אחרת. אפשר לרכב על הכאב והקושי, ולנצל אותו לעשיית יותר טוב. אחת הדוגמאות המופלאות למישהי שבחרה בדרך הזו היא מרים פרץ. היא שכלה שני בנים ובעל - והיא מנצלת כל רגע, דווקא כדי לחזק ולעשות טוב יותר.
שמעתי לא מזמן מהרב שמואל מורנו, אח של עמנואל מורנו שאנחנו לא בוחרים מה יבוא עלינו. אבל "אם זה לא הולך כמו שאתה רוצה, תרצה כמו שזה הולך". ש"כיסוי = סיכוי לראות את הפנים".אם מסתכלים על העולם בצורה כזו, ממילא "כל משבר = מבשר".
מקווה שהארתי קצת את המציאות הקשה הזו בנקודת הסתכלות שונה וטובה יותר. אם משהו לא היה ברור, או גם אם כן - מוזמנת להמשיך לשאול ולברר.
בהצלחה רבה!
ישראל