ש.
שלום, תודה על המקום לשאול. איך זה הגיוני ששיער לנשים זה צנוע, כאילו בגיל הנעורים זה צנוע, אבל יום אחרי החתונה פתאום זה הופך ללא צנוע? איך יום אחרי פתאום זה כבר לא?
ת.
שלום לך! את מעלה שאלה טובה מאוד!🙂
כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום של הצניעות ישנן מדרגות שונות. יש בגוף מקומות שדורשים כיסוי ויש מקומות שלא, ואילו השיער הוא במעמד ביניים: אצל רווקה אין בגילוי שלו חוסר צניעות, אבל אצל אישה נשואה רף הצניעות המתבקש הוא גבוה יותר. כשהאישה רווקה היא עוד לא 'שייכת' לאף אחד, ולכן עליה לכסות רק את מה שהגילוי שלו מהווה חוסר צניעות מובהק מצד עצמו; אך כשהיא נשואה, והיא ובעלה שייכים זה לזה - עליה לשמור עבורו, נסתר מעיני זרים, גם את השיער שאמנם אינו מחייב כיסוי מצד עצמו אבל כן יש בו מימד מיוחד של יופי שצריך להיות שמור רק לבעל. הפסוק בשיר השירים מזכיר את השיער כחלק מתיאור יופיה של הרעיה, ומכך לומדים חז''ל כי בשיער יש יופי מיוחד – שאצל אישה נשואה צריך להיות נסתר.
כשאישה מתחתנת, היא צריכה לשמור יותר על צניעותה, כי היופי שלה - שהוא דבר עמוק ונפלא מאין כמוהו - מהווה חלק מהמרחב האינטימי שבינה ובין בעלה; הוא מסייע להעמקת האהבה והקשר שביניהם, וככל שהוא יהיה יותר שמור ל´ביחד´ שלהם, לקשר האהבה שביניהם, כך האהבה תצמח, תפרח, ותעמיק יותר.
כאמור, ההבדל נובע ממעמד הביניים של השיער מבחינת הצניעות, אולם מקומות צנועים יותר בגוף דורשים כיסוי גם בזמן הרווקות – מפני שכיסויים נובע מרובד בסיסי יותר של צניעות שאינו תלוי בנישואין, אלא באדם עצמו🍃.
נקודה נוספת, שאמנם היא לא הסיבה לחיוב כיסוי ראש אבל יכולה לתת מבט נוסף על העניין - כיסוי ראש הוא כמו 'כתר' שמראה שהאישה נשואה -היא מלכה של בית ומשפחה, משכן לשכינה, ומתעטרת בו בגאווה ובשמחה.
הרבה אור וטוב✨, שלמה