בס"ד
ש.
היי, רציתי לומר קודם כל תודה רבה על האפשרות והמקום לשאלה,
רציתי לשאול מה הוא בעצם ההבדל בין צניעות לענווה?
אני מרגישה על עצמי שברוך ה׳ אני יודעת ומודעת ליכולות שלי ואני יודעת שהכל מה׳ ומה שאני עושה וכל מה שקורה לי והחוזקות שלי וכל מי שאני זה בזכותו וממנו.
אבל כשמשבחים אותי אני לא אוהבת לשמוע את זה כלכך ומנסה להקטין את עצמי באיזה שהוא מקום.
ואז מצד אחד אומרים שבשביל באמת להיות בענווה אני לא צריכה להגיב בצורה שהיא לא ״מפרגנת״ לעצמי אלא ההיפך לבוא ולעמוד מאחורי זה אבל איך זה לא הופך לגאווה או שחצנות בעיניי האחר?
איך שאני מרגישה לגבי הגישה שלי והתגובה שלי ומודעת ומודה על זה שזה מהקב״ה זה לא איך שרואים אחרים.
והאם זה בכלל עניין של צניעות? וגם שם, איפה הגבול של גאוותנות לבין הכרה ביכולתינו מהקב״ה?
תודה רבה🙏🏼☺️
ת.
שלום לך 😊
מדהים, את שואפת לצניעות וענווה, ברוך ה' שאת במקום כזה, זה לא פשוט.
אני חושבת שצניעות זה דבר שקשור לאיך שאת מבטאת את עצמך, ולא לאיך שאחרים רואים אותך. אני אסביר למה:
הייתה לי חברה אחת טובה שלדעתי היא מודל טוב בנושא הזה. היא יודעת להוריד את עצמה, ויותר מידי, אבל ברגע שהיא קיבלה מחמאה ראיתי בה משהו אחר. היא לאו דווקא הסכימה עם המחמאה, או חשבה שהיא נכונה, אבל כל הפנים שלה האירו, וכל בן אדם שרואה את זה בטוח שהוא עשה את הטובה הכי ענקית בעולם. זה היה נראה שהיא מוחמאת ממש, ומעריכה אותו על זה. אני לא יודעת מה היא חשבה באמת על התוכן של המחמאה. מה שאני קיבלתי מזה, זה קודם כל כשאתה מקבל מחמאה, תסתכל על הטוב במי שאמר את זה. תנסה לדמיין את הכוונות הטובות שלו, ולהודות, ולראות בהם את היופי. אם נתחיל להתחשבן על האמת שבדברים זה לא משנה באמת, כי זה לא הסיבה שנתנו לך את המחמאה. המחמאה באה מאהבה, מרצון לחזק אדם. התוכן חשוב וצריך להתמודד איתו בפנים, אבל קודם כל יש פה שיח. אם אדם אומר משהו, הוא לא רוצה שתקטין את עצמך, ולכן עדיף להשאיר את זה בפנים. המילה היחידה שלדעתי מתאימה להגיד אחרי מחמאות זה תודה, ואין עוד, אולי להחזיר במחמאה.
צניעות בכשרונות שלנו, זה לא לקטול תשבחות, זה איך אנחנו מבטאים אותם, האם בשביל להחצין, או בגלל שזה התפקיד שלנו בעולם? לא צריך לפחד מתשבחות כדי להגיע לענווה, כי ענווה מתבטאת בצורה שבה אתה מתבטא, לא באיך אחרים רואים אותך.
לגבי ההבדל בין גאווה להכרה בכשרונות. גאווה זה לחשוב שהכשרון כולו בא ממך, לשייך את ההצלחות רק לעצמך, ולא להבין שאתה כלי שה' נתן בו כשרון, והוא נובע ממנו.
מקווה שעזרתי 😊
אלישבע