ש.היי(: קודם כל תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה!!לפני קצת יותר מחצי שנה התחלתי בס"ד ללמוד בישיבה עם פנימייה. יש לי חברים שבאו ביחד מאותו מקום, אני יודע ששנה שעברה הם היו חברים מאד טובים אבל לקראת תחילת שנה קרה ביניהם מריבה רצינית והם לא חברים יותר. בהתחלה התחברתי עם אחד מהם והרגשתי כמה זה מרחיק אותי מהשני, אחרי זה התחברתי לשני והתרחקתי מהראשון. אני יודע כבר של מי מהם אני יותר רוצה להיות חבר אבל בכל זאת אני רוצה להמשיך להיות בקשר טוב עם השני. מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לא לפגוע באף אחד מהצדדים?תודה רבה רבה!!! תזכו למצוות!!
מהשאלה שלך נראה שכשאתה מתחבר למישהו, אתה בעצם רואה צורך להתאים את עצמך אליו, וממילא להיות רחוק יותר מהשני, שמסוכסך איתו. אבל האם זה חייב להיות כך?
אני חושב שהמפתח לפתרון הוא להבין שאתה יכול פשוט להיות אתה! החברות שלך עם האחד, אינה מחייבת ריחוק מהשני; הסכסוך שביניהם אינו נוגע לך, ואתה לא חייב להיות מותאם לאחד מהם בכך שתהיה רחוק מהשני. הלב שלך גדול, ויש בו מספיק אהבה וחיבה לכולם; אם רק תתן לו לעמוד במרכז, ולהיות מותאם אליו ולא לתכתיבים חיצוניים – תצליח לקיים את שתי החברויות במקביל, בלי שתרגיש בזה סתירה פנימית.
אם אחד מהם לא יראה בעין יפה את החברות שלך עם יריבו – אתה יכול להסביר לו בנועם ובנחת שאתה חבר טוב ונאמן גם שלו וגם של השני, ואינך מתייחס לסכסוך שקיים ביניהם, שאינו נוגע אליך. ומי יודע, אולי יום אחד החברות איתך תצליח גם לגשר ביניהם...😎
שא ברכה🌱, שלמה