היי, בהמשך לשאלה 3795 דכתבתם לי שאני יכול להיות חבר של שניהם. אז זהו שאני לא ממש חושב ככה, אני ממש מרגיש את ההתרחקות של אחד הצדדים כשאני מתקרב לשני. אני חושב שההתרחקות הזאת היא יותר מהתרחקות רגילה אני מרגיש שזה ממש סוג של עוינות. אשצח אם תעזרו לי להבין איך אפשר להיות חבר של אחד מהם בלי לגרום לעלבון או כעס מהשני.תודה רבה!
שלום אחי! שמח שאתה חוזר לשאול.
ההתרחקות שאתה מתאר יכולה לבוא משני מקומות – מבפנים ומבחוץ:
מבפנים – כמו שכתבתי בתשובה הקודמת; ייתכן שכשאתה מתחבר לאחד מהם אתה מרגיש (אולי אפילו בתת מודע) צורך להזדהות איתו ולהיות בעמדות שלו, וממילא מפתח עוינות כלפי השני. זו תגובה נפשית טבעית ומובנת – אבל היא אינה מוכרחת להישאר; על ידי התבוננות בנקודה הזו – לראות את עצמך כעומד בפני עצמך, ולא משועבד לחברות שבינך לבינו – תוכל להרחיק ממך את העוינות כלפי השני, להפנים את זה שהמריבה שביניהם אינה נוגעת לך כלל, ולחיות בשלום עם שניהם.
מבחוץ – ייתכן שאתה חושש שהחבר שאתה יותר רוצה בקרבתו לא יראה בעין יפה את החברות שלך עם השני, וממילא אתה באופן טבעי רוצה ליישר איתו קו. גם כאן – זה בידיך ובשליטתך. אין שום סיבה מוצדקת שהוא ייעלב מזה שאתה חבר של השני או יכעס על כך; ואם כן – זו בעיה שלו. כמו שכתבתי, תוכל להסביר לו בכנות ובנועם שהמריבה שביניהם לא נוגעת אליך, ושלא ייקח אישית את העובדה שאתה חבר גם של השני. אין סיבה שבגללו תפסיד את חברותך עם השני.
עלה והצלח, שלמה