*ש*
אהלן אני בת 17 ומעניין אותי ממש כל הקטע הזה של כל ההלכה והתורה שבע"פ ומדרשים וזה.. מאיפה הם יודעים הכל? אני קוראת פסוק ואת הפירוש שלו ומתאמצת לחבר בניהם, וסבבה קצת מדרשים זה סבבה ונחמד, אבל לבנות על זה עולם שלם של השקפה והלכה, איך הם יודעים? ואם יש להם רוח הקודש אן משו כזה אז איך יש סתירות? כי תחלס איך לא יהיו סתירות... ואני נגיד גם יכולה לקרוא פסוק ולהגיד מה נראלי הרובד הנסתר שלו? יצאתי קצת מזלזלת בדיבור שלי, אולי הקצנתי קצת, אבל הכל מרצון באמת להבין.. תודה!
*ת*
שאלת שאלה חשובה מאוד שכוללת נושאים רבים ושונים, אני אשתדל לענות בקיצור ובראשי פרקים.
*נושא ראשון- חוסר ההתאמה בין פירושים מסויימים לבין מה שעולה מקריאה ראשונית של הפסוק*
לרוב ניתן בלימוד מעמיק להבין מה ההגיון בפרשנות מסויימת, מה הקושי שעליו הוא בה לענות ואיך זה מתאים לפסוקים, כמובן זה לא אומר שזו הדרך היחידה, אבל זו דרך הגיונית ואפשרית.
אני ממליץ שאם זה מעניין אותך ואת מעוניינת להשקיע זמן בללמוד פרשנים, הדרך הכי טובה היא דרך ה"גליונות" של נחמה ליבוביץ' http://www.nechama.org.il/pages/ (אל תלחצי אם יש שאלות שאת לא יכולה לענות עליהם, זה אמור להתאים למגוון רמות. בנוסף, אם זה חשוב לך, כדאי לך לקבוע עם חברה ללמוד כל שבוע נושא אחד מפרשת השבוע שמעניין אתכן).
*נושא שני- היחס בין ההלכה לבין הפסוקים*
כשהקדוש ברוך הוא נתן את התורה למשה, הוא לא הביא לו אותה בלי שהוא הבין אותה, אלה עם הסבר לאיך עושים דברים מסויימים וכללים מסויימים שנקראים "הלכה למשה מסיני".
על כן, כשדורשים את הפסוקים בדרשות הלכתיות, יש שני סוגים של דרשות-
1. דרשה מקיימת- כשכבר ידוע לנו איך עושים פעולה מסויימת (איך שוחטים, מה זה סוכה וכו') או כשזה דבר שיש לנו בו "הלכה למשה מסיני" ואז הדרשה היא רק "להראות" איפה הדבר שידוע לנו כבר נרמז בתורה (נקרא גם "אסמכתה").
2.. דרשה יוצרת- לימוד מהפסוקים לגבי מקרים שהתחדשו או לגבי תחומים שנשכחו על פי כללי הגיון מסויימים שבסיסם הוא גם "הלכה למשה מסיני"- הכללים הם לא "מתמטיים" ועל כן צריך מסורת בשבילם, אבל ניתן להסביר את ההגיון מאחורי כל דרשה ודרשה כזו.
*נושא שלישי- מה חז"ל עושים במדרשי אגדה*
בדרך כלל מה שהמדרש עושה זה לקחת שאלה אמיתית שעולה מהפסוקים ו"לצקת" לתוכה פתרון שמביע רעיון מסויים, בחלק מהמקרים הרעיון הוא למעשה המחשה של הרעיון שעולה מהפסוק, אבל ברוב המקרים זה רעיון שלא קשור לפסוק.
גם בתוך מדרשי האגדה יש כל מיני שיקולים הגיוניים של איך לדרוש ויש בתי מדרש שונים, אבל זה תחום יותר קשה שפחות מתאים ללימוד עצמי ללומד המתחיל.
*נושא רביעי- איך יש מחלוקות*
כיוון שכללי הדרשה וכללי הלימוד אינם לוגיים מוחלטים (זה לא "מתמטיקה") חכמים שונים אומרים דברים שונים, לכל אחד מהם יש הגיון מסויים וראיות לשיטתו. יש תחומים שבהם יש "הכרעה" ויש תחומים שבהם אין "הכרעה". אבל גם כשיש הכרעה זה לא אומר שאין הגיון בשיטה שנדחתה.
המחלוקות הם סימן ל"חיות" של היהדות, אנחנו ממשיכים ליצור בכל דור ודור וכיוון שזו יצירה שנבנית חכמים שונים מחווים את דעתם וכך נוצרות מחלוקות.
כמובן, ישנם דברים שבהם אין מחלוקות, הרמב"ם בהקדמה למשנה מדגיש שכל המחלוקות שיש אצל חז"ל הם בדברים שהם לא הלכה למשה מסיני ("הפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל").
*נושא חמישי- האם גם אנחנו בדורנו יכולים לפעול באותה הדרך*
כן, גם אנחנו יכולים וצריכים לקרוא בפסוקים ולראות אילו רעיונות עולים בהם ואף לדעת "לדרוש" בפסוקים ולהביע רעיונות (חוץ מבנושאים הלכתיים כיוון שאין לנו היום סנהדרין וקיבלנו על עצמנו את התלמוד הבבלי כסנהדרין- יש חריגות מסויימות, אך אכמ"ל).
אך, דבר זה צריך להעשות אחרי שנים של לימוד תורה מעמיק, היכרות עם השיטות השונות ועם דרך החשיבה של גדולי ישראל ולהיות חלק מ"בית מדרש". אחרת עלולים לטעות.
כל אחד מהנושאים ראוי להרחבה, אני מקווה שעניתי על עיקרי הדברים.
אריאל מייקלסון