ש.
תודה על העבודת קודש!!
בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים.
העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪
שלום וברכה. לפני שניגע בתשובה, אני רוצה לומר מה אני שומע מהשאלה .. השאלה שלך מעידה על נפש גדולה. נפש שרוצה להתקדם ולהשתפר כל הזמן דרך העולה בית ה', ורוצה לעשות את זה בצורה הכי טובה והכי אמיתית שיש.. בעזרת ה' תלכי בדרך הזו ותגיעי למקומות טובים בעבודת ה'.
שלום וברכה. לפני שניגע בתשובה, אני רוצה לומר מה אני שומע מהשאלה .. השאלה שלך מעידה על נפש גדולה. נפש שרוצה להתקדם ולהשתפר כל הזמן דרך העולה בית ה', ורוצה לעשות את זה בצורה הכי טובה והכי אמיתית שיש.. בעזרת ה' תלכי בדרך הזו ותגיעי למקומות טובים בעבודת ה'.
כלל חשוב בעייני בעבודת ה' הוא להכיר את עצמי ויכולותי, ולדעת את מקומי, קוראים לזה כנות. אפשר לעבוד על זה בעזרת התבודדות או התבוננות יומית על חיי.
במקביל ראוי להחזיק בראש את 'האמת', שהיא מעידה על המקומות בהם אני רוצה להיות.
לכל אחד מאיתנו יש רצוי ומצוי, וכדאי מאוד להיות קשובים לשניהם.
יפה אמרת בכנות שהדלק שלך לעשות דברים היה המבט החיצוני, ויפה אמרת שהאמת היא שאת רוצה משהו מעבר.
רגע על המצוי
אורח ותיק שיש לנו בנפש, קוראים לו יצר הרע, הוא תמיד איתנו, בכל מקום שנלך, בכל מחשבה הוא גם כן נוכח.
רש"י כותב לנו על הפסוק שאנו אומרים כל יום-
"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.. בכל מאודך- בשני יצריך"
ברור איך עובדים את ה' ביצר טוב, אך איך עובדים את ה' גם עם יצר הרע?
כדאי מאוד לעשות איתו מאין דו-שיח, וכך בעצם לעבוד את ה' גם איתו. אם היוצר הרע אומר לי 'בוא תעשה דברים גדולים כדי שתהיה לך גאווה' אז ממש אפשר לומר לו 'בשמחה, בוא נעשה דברים גדולים' את העבודה שלנו אחר כך ההימנעות מגאווה נעשה אחרי שהרווחנו מצווה או מעשה טוב.
לכן זה בסדר גמור ואף חיובי שהוא היה הדלק שלך ושהעניין הזה הוציא ממך הרבה טוב.
אשרייך!!!
"לעולם ילמד אדם תורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה"
אנחנו רוצים עכשיו 'לבוא לשמה', להתקדם לאמת, למקום שהוא 'הרצוי' שלי.
איך מתקדמים?
על ידי אותו דו שיח עם היצר הרע אנחנו יכולים יותר להכיר את עצמנו, ואף יותר ויותר לדעת מתי הוא חזק ומתגברת עלי, ואיפה אני מתגבר עליו.
עם היצר הרע אנחנו נלחמים בתחבולות. אחרי שהוא גרר אותך למעשה טוב (על אף שיש בו מעט מן הגאווה וכו') צריך לבוא ולומר לו- "תודה שעזרת לי, עכשיו אתה יכול ללכת, אין לי צורך בך יותר."
בנוסף אנחנו קוראים לעצמנו למצוא נקודות נוספות לתדלק בהם את עצמנו. על ידי החסד עצמו שאנו עושים, וכן על ידי לימוד הערך החיובי של הדבר שאני עושה.
לשאול את עצמי לפני כל דבר, למי זה טוב? מה המקום של היצר הרע שלי כאן? איפה אני כבר לא צריך אותו?
הרי כל מעשה טוב שאעשה, גם אם שיסתכלו וחצי או לי כפיים, חוץ מקצת עידוד שזה ייתן לי לעוד מעשים טובים, זה רק יעזור לאחרים. וחשוב לזכור שהתהילה והכבוד שאנחנו מחפשים, הכל פרי דמיוננו, ואין בזה משהו ממשי. הטוב שאנו עושים לעולם הוא הרבה יותר ממשי מזה.
ככל שנחדד יותר את השאלות האלה בעצמנו כך נעלה מדרגה אחר מדרגה לאט לאט ובטוח.
נכון שאולי לא נשים לב שכבר עלינו מדרגה, כי אנחנו מצפים למדרגות גדולות בחיים, לכן חשוב לזכור שכל התקדמות הכי קטנה שלנו עושה נחת רוח לה' יתברך!
ולאחר זמן מה, נתבונן ונראה שמקומנו הרבה למעלה ממה שהיינו בעבר.
חזקי ואימצי!
יהי רצון שנעלה מדרגה אחת לפחות בעבודת ה', בשובה ובנחת.
יהודה.