ש. שלום אני בן 16. בתקופה שהייתי בישיבה הייתי מאד פעיל גם בהדרכה שלי גם בהתנדבות ועם חברים ובכללי היה לי חיות בכל מה שעשיתי בין בקודש - לימוד תורה ובין בחול - בכושר.. איך שהתחילה תקופת הקורונה אני מרגיש שאני נובל אין לי כוח לכלום לא להתנדב לא ללמוד פשוט חוסר חיות בנוסף לכך עברתי משבר מסוים שרק הוסיף למצב רוח העגום שלי.. ניסיתי מלא דרכים להרים את המצב רוח ללמוד תורה בלי חשק להתנדב בכוח אבל זה לא זה.. אם יש איזה דרך להכניס בי חיות מאד אשמח.. ותודה על הפרויקט המדהים הזה.
ת.
שלום לך,
נשמע שהיה לך מאוד טוב ברוך ה' בתקופה שלפני הקורונה והיית פעיל בהרבה תחומים. ופתאום הגיעה הקורונה ועצרה לנו את החיים במובן מסויים. פתאום נמצאים בבית כמעט כל היום, לא הולכים לישיבה, לא נפגשים עם חברים ועל התנדבויות אין מה לדבר (לכאורה).
דוקא מהנקודה הזאת אפשר להסתכל על התקופה הזאת ולקחת אותה כמנוף גדול לצמיחה. משהו שיגדיל אותך ויביא אותך כמה צעדים משמעותיים קדימה!! בשיר השירים כתוב: "הנה דומה דודי לצבי", והמדרש אומר שכמו הצבי שמדלג על ההרים, ופעם רואים אותו למעלה, ופעם למטה- אבל זוהי הדרך!! גם כשהוא למטה הוא בתהליך של התקדמות. מאחלת לך שתגדל מהתקופה הזאת ותצמח ממנה למעלה גבוה🔝
אז מה עושים?
הרבה אנשים הרגישו שהתקופה הזאת גורמת להם לנבול, שמצב הרוח יורד ויש משברים כי מתעסקים הרבה בנפש. אז קודם כל התחושות שלך מאוד הגיוניות ונמצאות לא רק אצלך.
העצה שלי אליך: תחשוב על דברים -קטנים- שעושים לך טוב ואתה רוצה להתקדם בהם. דוגמאות- ללמוד פרק יומי בתנ''ך/לימוד אחר, לעשות ספורט, לדבר עם חברים בטלפון, לבשל, לפתח כשרון כתיבה ועוד.. בנוסף, לשמור על קשר עם חברים וחניכים בטלפון ובזום זו נקודה חשובה מאוד. גם עכשיו זה יעשה לך טוב וגם כדי לשמור על הקשרים החברתיים שיש לך..
תבחר דבר או שניים ותתחיל להתמיד בהם. להחליט שאתה עושה אותם כל יום/יומיים.. אחרי כמה ימים זה כבר נותן תחושת סיפוק- שאתה מתקדם במשהו ולא תקוע במקום, ושאתה בתוך תהליך מצמיח🌱. העניין של התהליך וההתמדה פה הם חשובים וקריטיים, כי הם יתנו לך הרגשה של התקדמות ועשיה. לכן ממש תנסה להחליט ולעמוד במה שתחליט, מצד שני לקחת דבר קטן שתעמוד בו ויחזק את תחושת ההצלחה. (הצלחות קטנות מעודדות להמשיך..)
אני מאמינה שהדברים האלו יוכלו לחזק את ההרגשה שלך ולתת לך חיות וכוח לעשיה. ובעזרת ה' שהחיים שלנו יחזרו לאט לאט למסלולם (כן, זה יקרה מתישהוא!) ורק נגדל מהתקופה הזאת..
בהצלחה רבה ועשיה טובה🙂
טליה.