ש.
נכשלתי כבר ב2 טסטים וקיבלתי טסט 3 לעוד כמעט חודש.
אין לי כוחות לעשות עוד שיעורי נהיגה ולגשת לעוד טסט כשיש סיכוי שאני אכשל (למרות שאני יודע לנהוג).
אני מרגיש שזה ניסיון קשה מדי בשבילי וכועס על ה' שנתן לי אותו. זה מרגיש לי צביעות וכפירה אבל זה מה שאני מרגיש.
מותר לכעוס על ה'? איך להתגבר על הכישלון ולהמשיך הלאה?
ת.
שלום לך,
כל הכבוד על השאלה הכנה! אני חושבת שחשוב לשאול ולברר, ולא להישאר עם תחושות קשות ומבלבלות.
לשאלתך הראשונה – האם מותר לכעוס. אז אני חושבת שכן, כל רגש הוא לגיטימי ולא צריך להכריח את עצמנו להרגיש משהו אחד או לא. השאלה היא – מה אנחנו עושים עם הרגש הזה? האם אנחנו משאירים את זה ככה או שאנחנו מנסים טיפה להבין מה קורה פה. וזה יתחבר גם לשאלתך השנייה בעז"ה.
אולי ננסה שנייה להבין מאיפה מגיע הכעס. אני חושבת שאנחנו כועסים כשאנחנו רוצים שיקרה משהו, כשאנחנו חושבים שצריך לקרות משהו, והוא פשוט לא קורה. אז אנחנו כועסים. אבל, אם ננסה להסביר את זה בכמה מילים כי בכל זאת זו תשובת ווצאפ, בעולמו של הקב"ה אנחנו לא יודעים מה אמור לקרות. ואנחנו גם לא יודעים מה טוב או לא. אני רוצה להאמין שכל מה שהקב"ה עושה בעולמו, הוא לטוב. והקב"ה הוא תמצית הטוב. ומה שמחזיק אותי בתקופות קשות זה שיש כאן מישהו שמנהל את העולם, ושהדבר הזה שאני עוברת, גם אם נראה לי שממש היה אפשר לוותר עליו – הוא הכי מדוייק, והוא היה צריך לקרות. והוא מוביל לטוב. איך? אני לא יודעת. אבל אני בטוחה שהוא לא קרה בטעות. אם נשכיל להבין את זה וננסה ממש לחיות את זה, אז גם פחות נכעס. כי ההרגשה הזו כבר לא תהיה רלוונטית.
ולשאלתך השנייה – בוא ננסה להסתכל על כל כישלון כאל אתגר, כאל ניסיון. אני מאמינה שהקב"ה לא מזמן לנו סתם נסיונות. הוא מזמן לנו נסיונות כדי שנגדל מהם, כדי שנתעצם מהם, כדי שנלמד על עצמינו ודברים חדשים ונכיר בעצמנו כוחות חדשים. תנסה לחשוב על החיים שלך עד היום, בטוחה שתמצא כל מיני נקודות, אפילו קטנות, שהיו קשות והתמודדת איתם – תראה איזה כוחות גילית בעצמך! אז אפשר לחיות חיים ללא ניסיונות אבל אנחנו גם לא נגדל מהם. כי כשהכל הולך בקלות אנחנו לא מתאמצים ולא מוציאים מעצמינו את מה שאנחנו מסוגלים לו. אבל הקב"ה רוצה שנהיה הכי טובים שיש ולכן מגדל אותנו. והאתגרים הללו הם ניסיונות לצמיחה! אז זו אפשרות שלנו לבחור – האם להיות רק מתוסכלים, או לנסות לצמוח מתוך הקושי.
לסיום אגיד מניסיוני האישי שלי היה טסט כל 3 חודשים, ובסוף עברתי בטסט רביעי... ושוכחים מזה אח"כ, אני מבטיחה! אז תמשיך לנסות ואל תתייאש, ובעז"ה תצליח.
ברכת ה' עליך
בהצלחה גדולה
נעמה