ש.
שלום:) ב"ה חברה שלי התארסה(היא בת 18) וממש קשה לי לשמוח בשבילה..אני כן שמחה- אבל גם ברגע ששמעתי נהייתי עצובה מאוד, סתם, בלי סיבה..פשוט התחשק לי לבכות.. איך להצליח לשמוח בשבילה? במיוחד כשאני לא יודעת את הסיבה לעצב? אני בת 17
ת.
היי יקרה🙂
איזה יופי!! בשעה טובה לה, וגם לך! שלב החתונות הוא ממש מרגש ומיוחד בחיים, ואני מאחלת לך ולכולנו שנחווה אותו בשמחה ובע"ה בקלות ממש.
אני רוצה קודם כל להאיר את עינייך ולהגיד שהיכולת שלך להכיר ברגש ולהודות בו ממש לא ברורה מאליה. אנשים רבים היו מדחיקים את התחושה הזו שהם מרגישים. זה מעיד על בגרות וקשב פנימי מיוחד, ואשרייך על כך.
וכמובן כל הכבוד על הרצון שלך לשמוח עם חברה שלך בשמחתה, שזה גם, מראה על גדלות✨
החיים הם לא שחור ולבן..
החיים שלנו לרוב, מורכבים. כמעט בכל התרחשות שאנו נפגשים בה, יש צדדים שונים. חלקם טובים, ופשוטים לעיבוד, וחלקם קצת יותר קשים לנו. עם הצדדים השונים עולים בנו גם רגשות שונים. וב"ה שזה כך. זה אומר שאנחנו אנשים מרגישים, חווים, עם ראייה רחבה.
לא כל סיטואציה שמחה היא כולה שמחה ב100%, וכן להפך..
ככל שאנחנו גדלים, אנחנו נדרשים ללמוד להכיל בתוכנו את הרגשות השונים ואת המורכבויות שהחיים מפגישים אותנו בהם.
קבלה!
זה באמת נשמע מתסכל ולא נעים שבסיטואציה כ"כ שמחה הרגש שעולה לנו הוא הפוך לגמרי.
אני חושבת שהשלב הראשון הוא פשוט להכיר ברגש, בעצב שעלה בך. לקבל אותו ולהבין שזה טבעי לגמרי. הנפש שלנו לא סתם שולחת לנו רגשות ותחושות. היא מגיבה מהמקום בו אנו נמצאים באותו הרגע, והדבר שהכי חשוב והכי בריא הוא לא להשתיק את זה, אלא לתת לזה להישמע בתוכנו.
לקבל את הרגש אלינו באהבה.
הרבה פעמים דווקא הקבלה של הרגש ונתינת מקום עבורו, תעזור לנו להמשיך הלאה, לשחרר אותו, ולתת מקום גם לרגשות נוספים.
אם עלה בך צער, תני לו להיות, ועם הזמן, עם קצת בירור, הגיוני שהוא פשוט ידעך ותחושת השמחה תתעצם מאליה..
מה הנקודה?
העלת את העניין שאת לא יודעת מאיפה תחושת העצב מגיעה. זה באמת לא הכרחי תמיד לדעת.
אחרי שעשינו את השלב הראשוני והקריטי של הקבלה, אפשר גם לנסות להבין מאיפה אותה תחושה מגיעה, ואז לפעמים כשאפשר- לתת לה מענה פרקטי.
אולי היא חברה טובה שלך ופתאום כשהיא הולכת להתחתן בע'ה, את חוששת קצת לאבד את הקשר איתה? או שאולי זה פתאום מאיר לך שאת גם רוצה להכיר את הבחור שלך?
העלתי רעיונות שלי היו,
אבל תנסי לחשוב גם על זה, איפה זה פוגש אותך. ואז במידת האפשר- תנסי לחשוב על משהו פרקטי שיכול לעזור. אם אתן חברות קרובות, את יכולה לשתף אותה, שתדע שהיא חשובה לך, ואולי גם היא תדע להיות קצת יותר רגישה כלפייך.
ולסיום, אני רוצה להרגיע אותך ולהגיד שבסופו של דבר חתונה וכל העיסוק סביבה, זה משמח מאד מאד, ובד"כ עם הזמן, ככל שמתקרב האירוע, זה הולך ומתעצם. אז תני לעצמך זמן אהובה, תיהיי סבלנית עם עצמך והשמחה עוד תבוא בע"ה😀
בע'ה שלכולנו תמיד יהיה שפע של טוב ואור מה' יתברך. שנרגיש איך הוא מדייק איתנו תמיד.
בהצלחה רבה!
אחינעם