*ש* היי. אני נער דתי בישיבה תיכונית שלומד בכיתה י"א. התחילו לי בשנה האחרונה שאלות רבות באמונה ואני נותר מובך מול חברים דתלשים חכמים ששואלים אותי. אני מוכן לקבל שיש דברים לא מובנים לשכל האנושי, אבל הכי קשה לי לדוגמא עם סתירה של ידיעה ובחירה. זה לא משהו לא ברור, זה ממש סתירה. אני מכיר את התשובות השונות שכתבתם, והם לא מספקות אותי, הם מתחמקות. חשוב לי מאוד שתדעו שאני לא רוצה להתריס! אני באמת אוהב את התורה ובאמת רוצה ולהאמין ולקיים מצוות!אבל הסתירה הזו היא ממש מציקה לי. אני יודע שיש לכם צוות של משיבים ולכן אני מחפש תשובה אחרת מהרגילות והמוכרות. מקווה שתוכלו לעזור לי. חיים.
*ת* שלום רב. ישנן תשובות שונות לשאלת ידיעה ובחירה הטוענות לכך שאין סתירה בין שני אלו (חלקן אף מקובלות על כמה פילוסופים חשובים בימינו), אך כיוון שביקשת לשמוע כיוון חדש ומתקבל על הדעת, אציע כאן אחד כזה שאינו מוכר.
הרמב"ם (במורה נבוכים א עה), הרשב"א (בשו"ת חלק ד' סימן רל"ד), הרס"ג (באמונות ודעות מאמר שני חלק י"ג) ר"י אלבו (בספר העיקרים מאמר ראשון פרק כ"ב) וראשונים נוספים, כותבים כי אין לומר שאלוקים יכול לעשות דבר והיפוכו יחדיו, או לעשות דבר מה שסותר את הלוגיקה. כך לדוגמא כותב הרס"ג: "ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך טבעת, בעוד שאינו מיצר את זה ולא מרחיב את זה, ולא שהוא מחזיר את אתמול במצבו של אתמול, מפני שכל אלה מן הנמנע. ויתכן שישאל אותנו אחד הכופרים עליהן, אז נענה לו שהוא יכול על כל דבר. וזה אשר שאלו עליו אינו מאומה, כי אם הבל, וההבל אינו כלום. וכאלו שאלו אם יש לו יכולת על לא כלום, כי על זה שאלו באמת."
דוגמאות נוספות מביא ר"י אלבו: "כמו שהכל יותר גדול מן החלק, או שקוטר המרובע גדול מצלעו, כי לא יתואר השם ביכולת על שיהיה החלק שווה אל הכל, או שיהיה קוטר המרובע שווה לצלעו, או שיהיו זוויות המשולש יותר משתי ניצבות, או שיתקבצו שני ההפכים יחד בנושא אחד בעת אחת, או שיהיו החיוב והשלילה צודקים יחד על דבר אחד מצד אחד, וכיוצא באלו הנמנעות אי אפשר שתבוא הקבלה להאמין במציאותם ולא במה שהוא ממינם, ואי אפשר לחוש שיעיד לעולם על הימצא זה ולא כיוצא בו, אחר שאי אפשר לשכל לצייר מציאותם".
ועל דרך זו, יש מיעוט חכמים שסברו שגם ידיעת ה' את מעשי האדם הבחיריים (שבעתיד) הינה בגדר הנמנעות, ולכן אינה אפשרית (וגם אינה נחשבת פגם בבורא).
בין חכמים אלה נמנים השל"ה ('בית הבחירה', ראה שם שכתב שזו גם דעת רמב"ן ובעל הפרדס), הרלב"ג (התועלת השישה עשר, על פרשת 'וירא'), רש"י (סוטה ב. ד"ה "איני") ור' רפאל בירדוגו (מי מנוחות, פרשת וירא עמ' 83-86).
נביא מעט מדבריו של הרלב"ג:
"... ללמדנו מידיעת השם יתעלה הדברים - דבר נפלא, נעלם מכל הקודמים, אשר הגיעו אלינו דבריהם. והוא, שמה שידע השם יתעלה מהפעולות אשר בזה העולם השפל, הוא דבר זולת מה שיעשוהו האנשים… ולזה יתכן, שיהיה מה שיעשוהו האנשים זולת מה שידע השם יתעלה מסדור פעולותיהם… לא תיתכן בו ידיעה, שאם הנחנו שתיתכן בהם ידיעה, לא יתקיים שתהיינה אפשריות".
יש להדגיש שאין זה נחשב לחוסר יכולת, כיוון שהמעשה אינו מוגדר וסתירתי מצד עצמו, ואין מדובר בפגם של חוסר יכולת של ה'.
לפי הסבר זה, נבואה על מעשיו העתידיים של האדם, היא או על צד ההערכה (ה' מעריך שכך יהיה), או שה' שולל מהאדם את הבחירה החופשית, ולכן יכול לדעת בוודאות מה הוא יעשה (כמו במקרה של פרעה שה' הכביד את ליבו), או שה' יכוון את המציאות כך שתשפיע על האדם לפעול באופן מסויים.
כתבת שאתה נבוך מול שאלות של בני כיתתך. גם אני בשנותיי כתלמיד הייתי נבוך פעמים רבות משאלות של חברים לכיתה, ומאז צברתי ידע (שהשאיר אותם נבוכים פעמים רבות). אתה (וגם שאר חברי הקבוצה) מוזמן לפנות אליי בפרטי.
יאיר חולין 0528139138