ש. אנחנו בסניף עכשיו לפני ההכנסות ואני לא יודעת מה לעשות. לבקש מה' את מה שאני רוצה או את מה שיהיה טוב עבורי? כאילו, זה תמיד היה לי אבל פתאום, יותר מתמיד... בנוסף, יש לכם טיפים לשיחה עם הקומונרית?
ת.
שלום וברכה
שאלה נהדרת, אז דבר ראשון ממש בהצלחה, בכל אשר תלכי.
אחלק את התשובה ל3 חלקים
1. כניסה להדרכה
2. בקשות מה'
3. טיפים
*שיבוצים* – ובתוכם כניסה הדרכה הם יום חשוב.
לעיתים אנחנו מזלזלים בהדרכה. נכנסים בשביל הוואי, בשביל הרזומה של מדריך/כה בבני עקיבא, בשביל לתת לעצמנו כלים או סתם "כי כולם עושים את זה".
חשוב להבין שהדרכה היא לא רק פרחים ופרפרים, הדרכה היא עבודה קשה, גם אם לא מרגיש לנו שזה חינוך, זה ממש ממש חינוך. ההשפעה על החניכים על ידי פעולה, מפקד או התבוננות בנו, זה דבר חשוב מאוד.
ולכן המטרה העליונה בכניסה להדרכה, היא החניכים.
המדריך אומנם חשוב בתהליך, אבל הוא שולי ביחס לחניכים (לא להשפיל את עצמך, אלא להבין מה במרכז).
לכן השאלה של לבקש מה' את מה שאת רוצה או מה שטוב לך לא משחקת כאן תפקיד, זה בכלל לא ביחס אלייך .
את צריכה לחשוב לאיזה שבט את הכי מתאימה , כדי שלחניכים יהיה טוב! עם מי את חושבת שתדריכי הכי טוב, כדי שלחניכים יהיה טוב! איזה פעולות להעביר, כדי שלחניכים יהיה טוב!
בנוסף, חשוב שיהיה לך טוב במקום שבו את נמצאת. כמובן גם למען החניכים, אבל אם לך לא יהיה טוב, זה לא יהיה שווה כלום.
*לגבי בקשות מה'*
כדי להבין האם לבקש מה' את מה שטוב או את מה שרוצים, יש צורך להבין מה המקום של כל אחד מהם בחיינו? על פי מה אנחנו פועלים?
אם אדם מאוד מאוד רוצה סמים (חס וחלילה), למרות שזה הדבר שהוא הכי הכי רוצה כרגע, האם זה נכון עבורו לבקש אותם מה'? לא! למה? כי זה יזיק לו. סמים הם דבר שלילי!
הרצון של האדם הוא דבר דינמי, הרצון שלנו מוּנע על ידי תאוות ויצרים. כמובן שהרצון שלנו מונע גם על ידי רגשות ומחשבות טובות, אבל לא תמיד קל לנו לעשות את ההבדל בניהם. לכן לבקש על פי מה שאנחנו רוצים נטו, זה לא בטוח טוב ונכון עבורינו.
מצד שני, אנחנו לא ממש יודעים מה "טוב" עבורנו. איך ניתן להעריך כמה טוב כל דבר גורם לנו? על פי ההנאה שלנו? הרגע אמרנו שלא. אז על פי המוטיבציה שלנו? גם לא. על פי תחושת הסיפוק? על פי יצירה של משהו חדש? בעבור זה קיימת לנו התורה, כדי להנחות אותנו בפרטים הקטנים של מה טוב עבורנו.
נקודה נוספת ביחס לטוב, היא שיש בו גם צד סובייקטיבי. אם לדוגמא קשה לך לעבוד עם אנשים מבוגרים, ואת תלכי לשם רק בגלל שזו מצווה חשובה (מה שמוגדר כטוב כללי), זה לא יהיה טוב. לא עבורך, ולא עבור האנשים שבאת לעשות להם טוב.
לכן חשוב לאזן בין הדברים. שוב, אין כוונתי שמותר לחרוג מצוויי התורה רק כי משהו לא נח לי, אלא שיש שלב נוסף על גבי הצד התורני שהוא ההצלחה שלנו בהתמודדות עם הנושא.
השאיפה היא שהרצון שלך באמת יהיה מכוון למה שטוב עבורך, למצב שלא יהיה הבדל בין המונח טוב למונח רצון.
לגבי הקומונריות, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאת יודעת שזה טוב שתכנסי להדרכה, את יודעת לאיזה שבט את חושבת שתעשי הכי טוב, ויודעת עם מי את חושבת שתעשי הכי טוב. (כמו שאמרתי בהתחלה, החניכים הם העיקר).
תסבירי לקומונרית בצורה הכי ברורה למה את חושבת שאת מתאימה, אין פה יוהרה התנשאות או זלזול באחרים. כולם רוצים את הטוב ביותר עבור החניכים (או לפחות אמורים לרצות).
כשאני דיברתי עם הקומונריות שלי לגבי המשך לשנה שלישית, היא שאלה אותי אם אני חושב שאני עוד יכול לתרום, האם באמת נחוץ שאשאר. אמרתי לה שכן, שאני חושב שאני משמעותי עבור החניכים.
אם את בטוחה שאת מתאימה, אין לך מה להפסיד. תארי לה את המצב בדיוק כמו שהוא.
דבר אחרון, אני לא יודע איפה את גרה אבל תמיד אפשר למצוא מקום אחר לתרום בו, מקומות אפילו יותר טובים מצוות הדרכה! מה לדוגמא? גרעין נחשון. של"פ. משצי"ם. מדצי"ם. מד"א. והרשימה עוד ארוכה. בסוף הכל תלוי בך. בכל תפקיד שתבחרי, את יכולה להיות בו הכי משמעותית שיש והכי טובה.
ממש בהצלחה איתן