ש. היי, אני בן 17 ומעבר ללימודים בישיבה אני גם לומד עם כיתה חילונית במסגרת של הטכניון. אני יחסית מחשיב את עצמי כדוס - מתפלל שלוש תפילות ביום במניין ומשתדל ללמוד דף יומי בקביעות. אבל כשאני בלימודים מחוץ לישיבה עם חבר'ה חילונים אני פשוט מובך. אף אחד מעולם לא העיר לי משהו פוגע על הדתיות שלי ולהיפך, אנשים סופר מכבדים וגם לי אין בעיה לענות על שאלות שלהם על הדת, אבל כשאני מסתובב איתם בלימודים קשה לי למשל להתפלל מנחה או לברך ברכת המזון, פשוט כי זה גורם לי להרגיש חריג... איך להתמודד עם זה ולהפסיק להתבייש ''להיות דתי" בפומבי?
ת.
שלום 😊
יפה שאתה מתאמץ, ומעשיר את עצמך גם בטכניון, וגם שאתה מודע להתנהגות שלך, ומנסה לחשוב איך להתגבר!
הזדהיתי מאוד עם השאלה שלך, כי אני התמודדתי איתה השנה בשירות לאומי.
התחושה הזאת של רצון להיות חלק, ולא חריג, היא מאוד טבעית. זה גם יפה, שאתה רואה בהם אנשים, ולא שונא אותם, או מתנשא עליהם. מה שאנחנו שוכחים זה שדווקא מה שגם מחבר אותנו לאנשים זה השוני, והייחודיות שבכל אחד, צריך רק לדעת להציג את זה נכון. (למדתי את זה מפסיכולוגית קלינית)
סיפור: יש לי חברה בשירות שיש לה כל מיני יציאות, היא עושה מלא דברים מוזרים, כמו להתחיל לשיר בזיופים בקולי קולות, כי משעמם לה או משהו. כולנו אוהבות אותה, ואף אחת אף פעם לא אמרה לה שהיא מוזרה. הסיבה לזה, זה שיש לה הרבה ביטחון, ולא באמת אכפת לה מה אנחנו חושבות, ולכן היא פשוט אחת מאיתנו.
לעומת זאת כשאין לך ביטחון במה שאתה עושה, ואכפת לך מידי מה אחרים חושבים, אז ברור שאתה חריג ומוזר.
הנה כמה טיפים למצוא ביטחון בזהות הדתית, החריגה בחברה:
1. למצוא הסבר קליל, שמסביר להם מה אתה עושה, נגיד להגיד, "אני צריך רגע לדבר עם אלוקים", "עכשיו אני מתפלל", וכשהם תומהים על זה להגיד: "כן, יש לי הרבה מה לדבר איתו", או משהו מצחיק כמו: "מה אני אעשה יש לנו שיחות ממש מעניינות". כשזה בא בזרימה, ובצחוקים, זה פחות מרגיש מוזר וחריג.
2. ללמוד קצת על המשמעות של תפילה, וברכת המזון, ולהתחבר לזה יותר, ואז תרצה לעשות את זה, ולא יהיה אכפת לך.
3. הכי חשוב לדעתי: להיות בסדר עם זה שהם לא יקבלו אותך. כדי להגיע למקום הזה, עוזר להגיד לעצמך הרבה פעמים שאתה טוב מספיק שיקבלו אותך כמו שאתה, לא משנה אם אתה שונה. גם לדמיין מצב שבו אף אחד לא רוצה בקרבתך, ואתה מרגיש חזק בפנים, כי זה הפסד שלהם, ואתה ממש בסדר לבד.
מקווה שתמצא לזה פיתרון :)
אלישבע