ש. "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת…"
אני משתדל להכניס הרבה לימוד תורה לחיי היומיום שלי.
אני מתחבר מאוד לדברים ורואה בהם ערך עליון ורוצה להוציא את הדברים לפועל.
הבעיה היא - שזה פשוט לא קורה. אני ממשיך את היום כרגיל כאילו לא למדתי כלום.
איך אני מוציא לפועל את הלימוד?
ת.
שלום אחי!
ביטאת שאיפה גדולה ואדירה – להופיע את התורה בחיים שלי, להוציא את הלימוד לפועל. אשריך!
אבל תרשה לי לחלוק עלייך – אני דווקא חושב שהתורה מופיעה בחיים שלך, אולי לא ברור לך איפה לחפש..
בצורה הכי פשוטה – למדת הלכה, ועכשיו אתה מקיים מצוות בצורה נכונה ומדוייקת יותר – מעולה! זה הרובד הכי ראשוני, הכי בסיסי, (ותכל'ס הכי משמעותי) של הופעת התורה בחיים שלי – דברי התורה שלמדתי ממש מנהלים את החיים שלי בפועל. ממש.
עוד דוגמא – נסה לחשוב אילו נקודות בחיים שלך השתנו מאז שהתחלת ללמוד ברצינות יותר – האם אתה עדין יותר? מוסרי יותר? בוער יותר? שם לב לאחרים? מרגיש רצון לעזור? חושב גדול יותר? האם התפילה שלך נראית אחרת? יש לי הערכה גדולה יותר לרבנים? ועוד שאלות דומות. אם התשובה כן – זה סימן שהתורה מופיעה בחיים שלך! כל אלו דברים שהתורה חצבה בך, עוררה אותך אליהם. למדת מסל"ש ברור שיושב לך בראש שצריך להיזהר יותר במצוות. למדת על אברהם אבינו – בא לך להיות טוב יותר. וכד'.
לכן דבר ראשון צריך לשמוח ולהעריך מאוד את הדברים הזה. אפילו שהם נראים די פשוטים. כי אם במקומות ואירועים שאנחנו פועלים בהם באופן לא כ"כ מודע ולא ממש חושבים לפני, אם שם יש שינוי לכיוון טוב – אז זה סימן שהתורה חדרה עמוק לחיים שלנו. לפעמים יש לנו נטייה לראות גודל רק בדברים רחוקים ממנו, שהם נראים לנו ממש משמעותיים אבל האמת שהאוצר הגדול *כבר קיים בתוכינו*, רק צריך קצת תשומת לב מצד אחד, וכבוד והערכה לפרטים קטנים מצד שני.
רגע, אבל מה אם אני לא מרגיש שינוי?
דבר ראשון - אנחנו לומדים תורה קודם כל כי זה רצון ה'. הדבר הזה משמעותי מאוד בפני עצמו, והוא פועל בדרכים ורבדים שאנחנו לא תמיד מבינים. ההשפעה של זה עליי, וההופעה של זה בחוץ, חשובים, אבל הלימוד לא צריך להיות תלוי בזה.
דבר שני ודאי יש שינוי. אם לא עכשיו, תשים לב אליו בהמשך. *התורה פועלת עלינו תמיד*. צריך לשים לב שאנחנו לא מתביישים לומר לעצמינו את זה, ושוב - להעריך התקדמויות קטנות. בכל פרט של תורה יש אוצרות אדירים, אינסופיים. התקדמתי בפרט – עברתי כברת דרך ארוכה. וכמובן שאני רוצה להמשיך ולהתקדם עוד ועוד בעז"ה.
מציע גם לבדוק האם אתה לומד נכון, מבין את הלימוד:
אם זה הלכה – ברור לי איך אני עכשיו מקיים את ההלכה הזאת? מוסר – למדתי על מידת הזריזות אני יודע איפה זה פוגש אותי בחיים? זה יעזור לך ליישם את הלימוד.
ייתכן אמנם שאתה מרגיש נתק, שעדיין התורה לא מקיפה את כל החיים – זה בסדר. זה לוקח זמן. גם אני לא ממש מרגיש ככה...תזכיר לעצמך שאתה בכיוון טוב. תציב מטרות בעבודת ה', בעבודת המידות, בלימוד. תראה איפה אתה יכול להדר עוד במצוות. ככל שתלמד יותר תורה, זה יעצב את המחשבות הרצונות והשאיפות שלך. ואתה כבר תראה שאתה תחיה חיי תורה. התקדמות יוצרת בערה פנימית, שתעביר אותך ממצב של לימוד תיאורטי למצב של הופעה חייה של הדברים, בכל התחומים.
שתי נקודות לסיום:
1. ממליץ ללמוד נפש החיים שער ד' או נתיב התורה ע"פ שיעורים של הרב בלייכר. אלו ספרים על ערכה של תורה ועניינה. זה יכול לעזור להבין יותר איך החיים שלי הופכים להיות חיי תורה.
2. תתפלל על זה - תבקש מהקב"ה שיחון אותך בדעת להבין יותר, לשוב להתקרב לעבודתו, שהתורה תפעל בך ותרוממם אותך.
בתפילה "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך"!
בהצלחה.
יוחאי