1 דקות קריאה
02 Sep

ש.

למה ה' צריך אותנו ואת התפילות שלנו?

מאוד מציק לי הקטע הזה של 'בורא ומחריב עולמות...' בשביל מה הקב''ה בראה עולם אם הוא לא זקוק לשום דבר? למה הוא צריך אותנו? ואם כבר... אז למה אומרים שהקב''ה רוצה את התפילות שלנו? בשביל מה הוא צריך אותן?


ת.

שלום וברכה, שאלה טובה, כיף לשמוע שאלה הדברים שמציקים לך, זכיתי וגם אני הרהרתי בשאלה הזאת רבות (: 

(אני לא יודע אם מדובר בשואל או שואלת, עניתי בלשון זכר אבל אם מדובר בשאלת אז קבלי את התנצלותי) 


אם הבנתי אותך נכון, אתה שואל למה ה' רצה לברוא אותנו ולשם מה הוא צריך את התפילות שלנו. (אני פחות אתמקד ב'בורא עולמות ומחריבן' למרות שיש תשובות נפלאות) 

לשאלת בריאת האדם והעולם יש כמה פנים, ואנחנו נלך בדרך מסוימת כדי להתחבר לעניינה של התפילה.


השל"ה הקדוש כותב ש"שאלה זו (למה ה' רצה לברוא את העולם) אי אפשר לעמוד עליה, וגם איננה נכנסת בגדר שאלה, כי מאחר שהוא יתברך פעל ועשה הנבראים ברצונו, אי אפשר לשאול על סיבת הרצונו, כי אין טעם ברצון.." (שיניתי קצת מהלשון המקורית) 

בפשטות נשמע שיש דברים שנשגבים מבינתינו ואנחנו צריכים להניח את החקירות בצד, כמו שאומר הנביא "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם". וכמו שאומר ר' יהודה הלוי בכוזרי "אילו ידעתיו - הייתיו". 

אפשר לעשות ניסיון לראות עד היכן אפשר לחקור, למה ה' ברא את האדם? להיטיב להם. למה הוא רוצה להיטיב להם? דרך הטוב להיטיב. למה דרך הטוב להיטיב? ובכלל ה' לא מוכרח, אלא הכל ברצונו, אז למה הוא רוצה בטוב? 

דוגמה נוספת, למה בני אדם אוהבים את הטוב? מי הגדיר מהו טוב? 


סיכומון: האדם לא יכול להבין את הסיבה הראשונה לבריאת העולם, כמו שאי אפשר להסביר שכלית למה הטוב הוא 'טוב'. 


עד כאן הכל אמת, באמת יש דברים שאנחנו לא מסוגלים להבין, אבל משום מה התשובה הזאת לא ממש מספקת, כאילו צריך להישאר בבאסה ולהמשיך הלאה. 


אם נעמיק באמירה ש'אין טעם ברצון' נוכל לקבל משמעות אחרת ומתוקה לחוסר ההבנה שלנו, אם נשנה את כיון 'החקירה' וננסה לחוש מהצד שלנו את הסיבה לבריאה, נראה שהתשובה הזאת היא הכי מספקת. 


'אין טעם ברצון' למעשה מצביע על משהו שהוא למעלה מטעם ודעת, ב"ה העולם הזה לא מצומצם לכלי השכל שלנו בלבד, אלא יש בנו רבדים הרבה יותר עמוקים, וכי אדם יכול להסביר שכלית למה הוא אוהב שוקולד יותר מאשר גבינה? למה זה יותר טעים לו? אי אפשר.. 

לא שואלים אדם למה הוא אוהב את אישתו, כל ההסברים, ואפילו היפים ביותר, יגמדו ויזלזלו ברצון של האדם להתחתן עם אישתו. 


יש בעולם ממד שהוא מעל הרציונל, הדבר הזה עצמו הוא נותן טעם ומתיקות לחיים, וכשמרגישים את המתיקות מיד נעלמת השאלה, השאלה היא חסרת ערך כשמרגישים את הקשר והחיבור שלנו לה'. 

הרב קוק כותב "ולפעמים תכופות מאוד נוכל להרגיש, שמי שבא לגלות את הכל נותן לנו תעודה נאמנה על עניות רוחו פנימה". 


יש שמחה עצומה בחיבור שלנו עם הקב"ה מצד האהבה העצמית שלו בנו, לא צריך לשאול על זה כמו שלא צריך לשאול על ארוס למה הוא רוצה להיות עם ארוסתו בכל יום, אנחנו רוצים להדבק בה' לחוש את אורו לשמוע בקולו, עוד לפני שאנחנו מדברים על בשביל מה.. פשוט להתנקות מכל המחיצות וכל הערפילים, להיטהר מהמחשבות הגסות ביחס לאלוהות, פשוט להתחבר בו, ע"י האומה, וכשמגיעים להרגשה הזאת כל השאלות פשוט נעלמות. 


לסיכום: הרצון לברוא את העולם למעלה מכל טעם ודעת, כמו שאנו מבינים בצורה הכי טובה למה ארוס רוצה להיות עם ארוסתו, ככה ממש אנחנו מבינים למה ה' ברא את העולם, מ'ראותא דליבא' שלמעלה מראות השכל. 


ול עניין התפילה, אם יש קשר ביננו לבין ה' איך אפשר שלא תהיה תקשורת? לא מדובר פה על צריך או לא צריך, ארוסה לא צריכה להסביר למה היא רוצה לדבר עם הארוס שלה, התפילה היא עצם ההשתוקקות לאלוהות (תפילה מלשון 'פתיל' שני חוטים שמלפפים ונקשרים לדבר אחד), ע"י התפילה אנחנו מתאחדים ממש עם רצונו של הקב"ה. 

קשה לנו לחוש את התפילה כיון שחטא העולם וחטאנו אנחנו, לב הבשר הפך ללב אבן, עורלה חופפת על הליבנו ואוטמת אותו מלהופיע ולחוש את האהבה שלנו לאלוקינו (ויש לנו לשאול את עצמנו מהם הדברים שמרגשים אותנו, האם מכרנו את אהבתנו לבורא עולם בעבור נזיד עדשים חולף?? "שלהבת אש הקודש של אהבת ד' הלא בתוך הנשמה היא תמיד בוערת, מחממת היא את הרוח, מאירה היא את החיים.. ומה אכזרי הוא האדם על עצמו, שהוא משתקע במחשכי החיים, מטריד עצמו בחשבונות רבים , ואת חיי החיים הוא משכיח מלבבו"). 


התפילה היא לא רק עצם הקשר שלנו בה' ית' אלא היא גם מעוררת את הצינור הפנימי שבנו, כמו שבחור ובחורה שנפגשים פשוט מדברים, פונים אחד אל השני, נותנים יחס, והקשר נוצר, התחושות הרגשות והרצון להיות אחד מתגלים לאט לאט, ככה היא התפילה, הפניה, הדיבור והיחס מעוררים את הקשר שלנו אל ה' ואל רצונותיו. 


כדי לעורר את הקשר אל ה' אני ממליץ לך ללמוד ספרים על התפילה, במיוחד טללי חיים על התפילה, אולי גם תגלה שהנשמה ממש פורחת מהשתוקקות אל ה'. 


מאחל לך להמשיך לשאול שאלות ולהתאמץ להעצים את הקשר עם הקב"ה, שווה להשקיע זה קשר שהוא כל החיים. 


מקווה שעניתי לך והמון הצלחה (: 

אליסף עמיר

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.