*ש:* היי. אני בת 15 ומדריכה בבני עקיבא שנה ראשונה. המד''שית שלי קצת משוגעת בלשון המעטה והיא גם לא הכי דתייה. היא לא שומרת שבת, צניעות, כשרות או נגיעה אבל כשהיא בבני עקיבא היא מראה דוגמה אישית ומתנהגת למופת ככה שאני לא באמת יכולה להתלונן עליה או משהו וגם ממש בא לי לעזור לה לצאת מזה. אתם יכולים לנסות לייעץ לי מה לעשות עם זה? תודה!🙏🏻
*ת:* שלום וברכה!
קודם כל, הרבי מלובביץ' לימד אותנו שקודם עלינו לבדוק את עצמנו לפני שבודקים אחרים. כדאי לצפות בדברים-
https://youtu.be/VzzRjJx71T4
אבל אחרי שעשינו את זה, מה עושים?
שאלה מעולה! תקשורת בין מד"שים היא דבר מורכב ומסובך. מנסיון אישי כמדריך וקומונר לשעבר בבני עקיבא שהיה לו מד"ש וקמ"ש(קומונר שני) וטיפל לא מעט בבעיות בתקשורת בין מד"שים אני יודע שזה מורכב מאוד- בסופו של דבר יש כאן שני מנהיגים של קבוצה שהם בדרגה שווה והרבה פעמים לכל אחד יש השקפה שונה ורצונות שונים.
ההתמודדות שאת מעלה היא לא פשוטה כלל, עדינה מאוד ומסובכת.
אחלק את שאלתך לשתי שאלות:
1. האם המד"שית שלי יכולה להיות מדריכה במצבה הנוכחי? מה אני צריכה לעשות במצב הזה?
2. איך אני יכולה להשפיע על המד"שית שלי, גם כי אני רוצה לעזור לה וגם כדי שתהיה מדריכה?
בשביל לענות על השאלה הראשונה צריך להבין- מה בכלל התפקיד של מדריך או מדריכה בתנועת נוער? אולי זה סתם בייביסיטר להעביר לחניכות את הזמן?
התשובה היא, שמדריך צריך להיות קודם כל מחנך. נכון, הוא צריך להיות גם חבר או אח גדול, אבל בראש ובראשונה הוא צריך להיות דמות חינוכית.
בחינוך, ישנן שלוש דרכים- כפייה, שכנוע והסברה, ודוגמא אישית.
התוצאות לטווח קצר של דרכי החינוך הן בסדר שכתבתי- בכפייה רואים תוצאות לטווח קצר הכי מהר, לאחר מכן בשכנוע והסברה ובסוף בדוגמא האישית. אך לטווח ארוך, התוצאות הן הפוכות- דוגמא אישית הכי יעילה, לאחר מכן שכנוע והסברה ובסוף כפייה שבדרך כלל כמעט ולא עובדת לטווח ארוך.
דוגמא אישית היא הכי יעילה לטווח ארוך שכן החניך רואה דמות שהוא מעריך ואוהב שהוא רוצה להיות כמוה, אך רוצה לבדוק ולחקור אותה ואת דרכה. את שלושת הדרכים צריך, במינונים שונים, ובוודאי שדמות חינוכית צריכה להיות דוגמא אישית.
אך הביטוי *"דוגמא אישית"* הוא ביטוי בעייתי, שכן דמות חינוכית שנותנת דוגמא אישית היא נותנת דוגמא אחת. מה שבאמת דמות חינוכית צריכה להיות זה *"אישיות לדוגמא"-* שכל האישיות שלה, כל רגע ורגע תהיה דוגמא לכלל.
המד"שית שלך איך שאת מתארת, נותנת דוגמא אישית בלבד. בסניף היא אחלה- שומרת מצוות, מתלבשת בצניעות, אך מחוץ למסגרת הסניף כלל לא. אבל נתינת דוגמא אישית בלי להיות אישיות לדוגמא היא לא טובה בכלל, שכן אם חניכה שלך תראה את המד"שית שלך מחוץ למסגרת הסניף כשהיא לא לבושה בצניעות או מחללת שבת, כל הדוגמא האישית שהיא נתנה לה בסניף תתפרק לה מול העיניים וזה יכול לגרום נזק רב לשבט.
ולכן דמות חינוכית חייבת להיות "אישיות לדוגמא"- כל האישיות שלה, כל החיים שלה היא דוגמא.
אך אישיות לדוגמא לא חייבת להיות *מושלמת,* אף אחד לא חייב להיות מושלם. אישיות לדוגמא חייבת להיות *משתלמת-* רוצה ושואפת להגיע לשלמות.
על כן במקרה שלך, את צריכה להבין- למה המד"שית שלך לא שומרת מצוות? האם זה בגלל שהיא לא מאמינה בזה או כי קשה לה? ואם קשה לה, האם היא עובדת על זה? מנסה? משתדלת?
וודאי שאם המד"שית שלך רוצה לשמור מצוות, מנסה ומשתדלת אז היא דמות משתלמת והיא יכולה להיות מדריכה. אבל את זה צריך לבדוק, וכן לראות תוצאות. לא מיד, אך לטווח די קרוב שכן מדריכה לא יכולה להגיד- אני משתדלת ומנסה ובסוף זה נשאר אותו הדבר. במקרה של שבט גדול אפשר גם לקחת את זה לאישיות לדוגמא שעשתה תשובה, ליצור דיונים ולהוציא מזה דברים טובים.
כדי לבדוק את העניין הזה, אני מציע לך לפנות לקומונרית, שהיא מכירה את המדריכה, או לרכז של התנועה במקרה שאי אפשר לדבר עם הקומונרית(כי אין קומונרית או כי היחסים ביניכן לא משהו).
תדברי עם הקומונרית, תעלי לה את המורכבות ותבקשי ממנה שהיא תדבר איתה. בסופו של דבר זה חלק מהתפקיד של קומונרית- לראות שכל המדריכים בסניף ראויים להיות מדריכים. מה שבטוח, תבהירי לה שמבחינתך המצב כרגע לא יכול להישאר כמו שהוא כי את מרגישה שזה פוגע בשבט ובמד"שית שלך עצמה.
בקשר לשאלה השנייה, שהיא גם קשורה לראשונה כי את יכולה לעזור לה כדי שתוכל להמשיך להיות מדריכה, הכלל הוא ששום דבר לא עובד בבוטות ובצעקות. את חייבת לבוא אליה בנעם, לא מתוך מקום מבקר אלא מתוך מקום של חברה שרוצה לעזור לחברה שלה. תשדרי לה שזה לטובתה.
בקשר לאיך לעזור, זה מאוד תלוי מה הסיבה שהיא לא שומרת מצוות. אם זה כי קשה לה אבל היא רוצה ומאמינה שזה טוב את יכולה לנסות לקבוע איתה לימוד בכל מיני עניינים, שבלימוד לא רק תלמדו אלא גם תדברו ביניכן. תראי לה שגם לך קשה להתלבש בצניעות או לשמור שבת, תדברו על העניינים האלו מלב אל לב. אם את מרגישה שלימוד יהיה כבד מדי, פשוט סתם תדברו. כמובן שלפעמים את לא תספיקי ויהיה צריך להפנות אותה לדמויות חינוכיות אחרות, רבנים או רבניות וכו'- כאן את צריכה לעודד אותה ללכת, לשאול ולהתייעץ.
אם יש לה שאלות באמונה, לך יהיה הרבה יותר קשה לעזור לה ותוכלי לעזור די מעט, ותצטרכי להפנות אותה לדמויות חינוכיות. כמו כן יש אתרים מצוינים של אמונה אם פחות נוח לה לשאול רב. אני ממליץ על אתר "לדעת להאמין" של מכון ידעיה.
אם זה בא מתוך מקום של סתם כיף לי להיות מדריכה אבל באמת אני רואה את עצמי כחילונית, יהיה צריך להבהיר לה שבלי שינוי מעשי בהתנהגות היא לא תוכל להמשיך להיות מדריכה. כמובן שאת ההבהרה הזאת הקומונרית או הרכז יצטרכו לעשות מתוקף תפקידם. בכללי כדאי לדבר עם הקומונרית, לפעמים היא יודעת דברים שאת לא.
זה יהיה מורכב ומסובך כי היא בוודאי תטען שכל עוד היא בסניף מתנהגת בסדר זה לא משנה מה קורה מחוץ למסגרת הסניף, אך כפי שפירטתי למעלה זו בעיה גדולה מאוד.
חשוב שתזכרי תמיד שאת עושה הכל לטובת החניכות שלך ולטובת המד"שית שלך.
קישור לאתר "לדעת להאמין"- https://www.knowingfaith.co.il/
מקווה שעניתי על הכל, אם לא אפשר בשמחה לפנות אלי בפרטי לשאלות והתייעצות.
בהצלחה רבה וחנוכה שמח!
יוסף פרנק 0528857686