1 דקות קריאה
08 Sep

ש.

בייניש, לומד בישיבה, דוס רציני, מקפיד על קלה כחמורה. ובכל זאת, לפעמים מרגיש לי שאני חילוני עם כיפה. כלומר, עם כל המצוות, אפילו מצוות לב כמו אהבת ה', אני בסוף בדיוק כמו חילוני. אותם דברים מעניינים אותי (ספורט, פוליטיקה, סרטים), וכמה שהתורה נכנסת שם היא בתור דבר נוסף. אתם חושבים שאפשרי להיות עבד ה' באמת, אדם שכל העניין שלו, כל מטרת החיים שלו היא לעבוד את ה'? או שבאמת מה שמצופה מאיתנו זה להיות כמו כולם רק עם התורה והמצוות


ת.

יקירי, שאלה מצוינת! איך הופכים מלהיות 'חילוני עם כיפה' ל'עובד ה''? זאת השאלה הגדולה שאנחנו מתמודדים אתה כל יום. 


בעצם, איך יכול להיות שיש מישהו שמקפיד על קלה כחמורה ועדיין אומר שהוא מרגיש 'חילוני עם כיפה'? האם קיום כל ההלכה לא אמור להוביל את האדם להיות עובד ה'? התשובה היא כן ולא.


אוהבים לתת בזה משל. קוראים לו 'משל המרק' – האם ניתן להכין איזשהוא מרק בלי מים? לא. אבל האם המים הם המרק? מה פתאום. בשביל להכין מרק צריך מים, שהם הבסיס של כל מרק, ועל גביהם לשים את מה שמייחד את המרק – פטריות, עגבניות, ירקות וכל אחד מה שהוא אוהב.


מה הנמשל? ההלכה היא הבסיס של החיים שלנו. בלי ההלכה אנחנו מאבדים את כל הכיוון בכלל להיות עובדי ה', אבל בשביל להגיע להיות עובדי ה' באמת, צריך להוסיף עוד קומה. מה הקומה הזאת? 'רוח ההלכה'.


מה זה 'רוח ההלכה'? רוח ההלכה היא בעצם הכיוון אליו ההלכה רוצה שאנחנו נגיע. יש מטרה מסוימת לכל הלכה, ולמרות שההלכה לא מחייבת להגיע אל המטרה בפועל, היא מכוונת אותנו למטרה הזאת.


לדוגמא: התורה נגד להפוך מישהו לעבד. איך אני יודע? משום שבזמן מתן תורה הרבה אנשים בעולם היו עבדים. למרות זאת, התורה אסרה על אדם למכור את עצמו לעבד, והתירה רק במצב שאדם גנב ולא יכול להחזיר את החוב שלו, וגם זה רק לשנים בודדות ולא לכל החיים. מפה אני לומד שהתורה רוצה לצמצם את מוסד העבדות. מה המשמעות של זה? שגם אם יהיה לי היום אופציה לקנות מישהו לעבד, אני אחשוב פעמיים ולא אעשה זאת. למה? כי אני לומד שהתורה נגד עבדות.


רוח ההלכה, הכיוון שהתורה רוצה לכוון אותנו אליו, קיים בכל הלכה והלכה. קיום רוח ההלכה, היא קומה נוספת שהאדם צריך להגיע אליה. זה לא אומר שצריך להוריד מההלכה, הפוך, זה אומר שאנחנו מוסיפים על ההלכה.


ניתן עוד דוגמא: מה המינימום שהאדם מחויב להתפלל בתפילת שחרית? קריאת שמע, שמונה עשרה ואולי עוד קצת. אבל האם זאת המטרה של התפילה? מה פתאום! המטרה היא להיות בקשר עמוק ומשמעותי עם הקב"ה, ולכן במהלך הדורות הוספנו עוד ועוד קטעים, ולעיתים גם היום צריך להוסיף עוד חלקים בשביל ליצור חיבור יותר עמוק. זאת הסיבה שחסידים ראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה (ברכות לב, ב).


איך מבינים מהי רוח ההלכה? זאת שאלה יותר מסובכת. בדר"כ כשלומדים את ההלכה החל מהגמרא, דרך הראשונים והאחרונים, מבינים לאיפה נושבת הרוח, וככה מבינים מהי רוח ההלכה. איך? כי הסייגים של חז"ל, תקנות דרבנן ומנהגים שונים, משקפים את רוח ההלכה. בכל דור אנחנו מתקדמים עוד צעד בדרך המלך של רוח ההלכה. בנוסף, ספרי מוסר כמו מסילת ישרים, חובת הלבבות ועוד מדברים בדיוק על הנקודה הזאת. מומלץ ללמוד.


בהקשר הזה, מסילת ישרים מביא משל מאוד חשוב. משל לאדם שנכנס לתוך מבוך מסובך. איך הוא יצא ממנו? איך הוא יגיע לסוף? יש שתי דרכים. הראשונה, לנסות בלי סוף עד שהוא יגיע לסוף. השנייה, היא להקשיב לאנשים שכבר עברו אותו וללכת לפי מה שהם אומרים. כמובן, הדרך השנייה היא הטוב. מה הנמשל? אחת מהמטרות של 'עשה לך רב', זה שיהיה לאדם רב שיכוון אותו במדרגות עבודת ה'. כדאי לפתוח את הנושא עם רב שמכיר אותך, מורה מוערך מהתיכון וכדומה. אני מאמין שהוא יוכל לעזור לך להבין איך להתקדם בקיום רוח ההלכה.


לסיכום, שאלת שאלה מצוינת. לעיתים אנחנו מרגישים שאנחנו סתם 'חילונים עם כיפה'. זה נובע מהרצון שלנו עובדי ה' בצורה משמעותית יותר. זו הרגשה טובה. הדבר הראשון שיש לעשות איתה, זה לראות שאנחנו מקיימים את כל דקדוקי ההלכה. לעיתים הנפש רוצה יותר, וזה מצוין. כשיש כלי עדין יותר לנפש, צריך לתת אוכל עדין יותר למלא אותה. איך מתקדמים לשלב הבא? באים לראות מהי 'רוח ההלכה', מה המטרה שההלכה רוצה לכוון אותנו אליה, ופועלים לפי המטרה הזאת על מנת לדקדק גם בדברים שלא אסורים לגמרי לפי ההלכה, אבל המטרה של ההלכה היא להרחיק אותנו מהם.


בעצם, צריך להבין למה ההלכה לא מרחיקה אותנו ממה שהיא רוצה שנתרחק. הרי אם זה שלילי, זה אמור להיות אסור, ואם זה מותר, אז למה לאסור?! יש לכך שתי תשובות. הראשונה, היא שבגלל שמדובר על דברים עדינים מאוד, לעיתים רבות קשה מאוד להגדיר אותם. האם אפשר להגיד כמה זמן צריך להגיע לפני התפילה? האם הגיוני לחייב את האדם לבכות בסליחות? קשה מאוד. לכן השאירו את הרמה הזאת לאנשים שחשקה נפשם, לאנשים שיש להם נפש עדינה שערה לזה. התשובה השנייה, היא שלכל אחד מתאים בזה משהו מעט שונה. יש אנשים שמתאים להם להתכונן שעה לפני התפילה, ויש שדווקא חצי שעה. יש אנשים שיכין אותם למצוות סוכה דווקא להכין את הסוכה לבד, ויש שאם הם לא יכניסו את הטלוויזיה פנימה לסוכה, זה לא ירגיש להם כמו 'בית עראי'. לכן כל אדם צריך לעשות חיפוש פנימי איך הוא מבטא את רוח ההלכה. זאת הסיבה שיותר קשה להבין מה צריך לעשות לפי רוח ההלכה, ולכן מומלץ להתייעץ עם רב או מורה מוערך, כמו שאמרנו למעלה.


מכל מה שאמרנו, אנחנו לומדים שעל גבי ההלכה היבשה, יש רמה נוספת והיא 'רוח ההלכה' שהיא הרבה פעמים נותנת לנו את ההרגשה הנכונה שאנחנו עבדי ה' ולא רק חילונים עם כיפה. אני מזמין אותך לבדוק את כל התחביבים שלך ולשאול 'האם הקב"ה שמח בתחביבים האלה?', 'האם התורה רוצה שאני אעביר את הזמן בתחביבים הללו?', ולא רק לשאול 'האם מותר לי להשתמש בתחביבים הללו?'.


בהצלחה רבה! תודה רבה על השאלה, ואני מקווה שעזרתי בתשובה. אתה תמיד מוזמן לכתוב לי דרך הטופס של בקבוצה,


יוחאי ברון.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.