ש.
אני לא מעריכה את אבא שלי. לא בתור בנאדם, ולא בתור אבא. רוב הבעיה שלי איתו זה שהוא אדם שמדבר הרבה ועושה קצת וקשה לי עם זה. זה גורם לכמה בעיות...
1. כיבוד הורים. ממש קשה לי לכבד אותו ככה. אני רגילה לכבד אנשים שאני מעריכה, ולמרות שזה מה שהתורה מצווה קשה לי לכבד בנאדם שקשה לי עם ההתנהגות שלו. (זה לא אומר שאני מתחצפת אליו ומתנהגת לא יפה, ממש לא. צריך להתייחס לכל אדם בצורה יפה. פשוט אני לא עושה מעבר למה שאני צריכה לעשות)
2. הקשר שלי איתו יחסית קר וזה מבאס כי אני כן רוצה קשר טוב איתו, אבל קשה לפתח יחסים חמים עם אדם שאת לא מסכימה עם ההתנהגות שלו...
לא יודעת אם זה משנה את המצב, אבל אני אדם שבדרך כלל כן משתדל לראות את הטוב בכל אדם, ומעריכה המון אנשים. רק בו אני באמת לא מוצאת משהו טוב... וגם הקשר שלי עם אמא שלי סבבה אבל גם איתה אין לי קשר ממש ממש טוב.
ת.
שלום :)
כשקראתי את השאלה ישר הזדהיתי עם התחושות. אצלי אפילו היו דברים קצת יותר משמעותיים מ'לא לעשות מעבר'. מניח שלא הכל בדיוק אותו דבר, אבל אני מכיר את הסיטואציה הכללית ומקווה שמה שאני מכיר יעזור קצת.
דבר ראשון, חשוב לציין שהיסוד הראשון של כיבוד הורים ביהדות זה הכרת הטוב. להכיר טובה למי שבזכותו אני כאן, ושגידל אותי במשך השנים. לכן גם אם בסופו של דבר יהיו עוד תחושות לא טובות, צריך לדעת לשמור על הערך הזה.
עוגן המשפחה
המשפחה היא עוגן משמעותי מאוד בחיים, אם זה בפן הכללי, הרגשי, הטכני. בסופו של דבר אנחנו נהיה איתם עד הסוף, לכן חשוב לשמור על הקשרים המשפחתיים כדי שהחווייה המשפחתית תהיה יותר נעימה.
גם אם אחד מבני המשפחה, נראה לנו בעיניים אובייקטיביות כלא טוב, לא מוסרי וכו', אנחנו צריכים לדעת ליצור איזון. איך אנחנו כן שומרים על קשר טוב, ומנסים להסתכל יותר על החיובי מאשר על השלילי.
בהתחלה גם לי היה קשה עם אבא שלי. בסוף הבנתי שבין קשה לי או לא, הוא תמיד יישאר אבא שלי, ואני רוצה להיות בקשר טוב ושמח עם מי שבזכותו אני קיים, מי שגידל וטיפח אותי בילדותי. אז כשאנחנו ביחד כל המשקעים נשארים בצד, מתרכזים במה שכן טוב.
מציאת הטוב
את אומרת שאת אחת שכן רואה את הטוב בדרך כלל. אני מאמין שלא יכול להיות שאין טוב באדם.
נתחיל מהמקום הכי פשוט: עצם הגידול והדאגה בכל שנות הילדות, ההשקעה של הזמן והכסף, הנפש והפניות. כל זה זה כבר דבר טוב אחד. מעבר לכך, אני מניח שהתבוננות בשעת רוגע תפיק אולי עוד דברים נוספים.
אני למשל הסתכלתי על זה שההורים שלי מארחים משפחה ביד רחבה. אני בטוח שיש עוד דברים שתוכלי למצוא. תחשבי על זה בזמן פנוי ושליו.
בנוסף, ייתכן שהקרבה הגדולה שלך חושפת אותך לנקודות הכי חלשות של אבא שלך, אבל ממבט יותר כללי יכול להיות שתראי תמונה שונה.
קשר אישי
בגלל שהקושי בקשר הוא עם שני ההורים, ייתכן שזה נובע מגורם משותף אחר.
אצלי למשל, זה נובע מכך שההורים שלי שניהם מגיעים ממקום יותר מיושן ויש פער דורות, במחשבה ובמנטליות, מה שיוצר הבדל משמעותי מאוד באופי החיים, ובהחלט קשה ליצור קשר איכותי כך. ייתכן שאצלך זה מסיבה כזו, או דומה, או אולי אחרת.
אני חושב שכדי ליצור את הקשר הכי טוב שאפשר במצב הנתון, צריך ללמוד להתנהג בצורה מתאימה. למצוא את הדברים שיגרמו להם להרגיש טוב. אם זה להתעניין בהם ובשלומם, להראות שאכפת לנו מהם, לשתף אותם בחיים שלנו. באופן אוטומטי זה ייחזק הקשר. זה כנראה לא יהפוך להיות החברים הכי טובים, אבל זה ישתפר.
אז בכמה מילים: לפעמים יש מרחק מסויים מההורים, אם זה בגלל התנהגות שלהם או אולי שונה בצורה משמעותית. האפשרות שלנו זה לסלול בתוך המצב הקיים נתיב יותר טוב לקשר פורה יותר, כדי שעוגן המשפחה ילווה אותנו למשך זמן רב.
אם יש דברים נוספים מוזמנת לשאול בשמחה!
ב"הצלחה :)
יאיר.