ש
שלום,
מי זה א-לוקים? ובאופן יותר מצומצם - בתפילה צריך לכוון ש לפיאנחנו עומדים לפני ה', אז לפני מי אנחנו עומדים?
ואם כבר, לה' אין דמות הגוף ואינו גוף אז איך אפשר לכוון לדבר כה מופשט?
תודה רבה מראש.
ת
שלום!
שאלת שאלה גדולה וחשובה מאוד. אשרייך שאתה עוסק בבירור כזה! אני אנסה לחלק את התשובה לשניים. החלק הראשון יתייחס למיהו אלוקים והחלק השני יתייחס לשאלת הכוונה כלפי דבר שהוא מופשט.
בסוף השאלה שלך ציינת ואמרת יפה שהקב"ה "אין לו דמות הגוף ואינו גוף", משמע הקב"ה אינו דבר מוחשי שאנחנו יכולים לתפוס בחושים האנושיים שלנו.
אם כן, מהו אלוקים? הגישה הכללית בעולם היא שאלוקים הוא כוח עליון, סוג של ישות רוחנית כזו שמסתכלת ומפקחת עלינו מלמעלה. הגישה הזו היא אמנם רווחת מאוד בעולם, אבל היא איננה הגישה של היהדות. לפי היהדות, אלוקים הוא הכוח המחייה של העולם הזה והוא "נוכח" בכל מקום. כל הכוחות בעולם, כל העולם כשלעצמו- נובע מאלוקים ובלעדי אלוקים אין עולם. יש לכך מקורות רבים, אחד מהם מובא בחסידות בשם הזוהר הקדוש :"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ואין שום מציאות מבלעדיו כלל".
ברשותך, אני ארחיב מעט על עניין האמונה באלוקים. אחרי שהבנו שהקב"ה הוא מקור החיות של העולם והוא למעשה "נוכח" בכל מקום, נבין רגע מהי האמונה באלוקים וזה יוביל אותנו לחלק השני של שאלתך.
המשמעות של אמונה היא הכרה פנימית בקב"ה ככוח המחייה של העולם הזה ובכלל, והפעולה של אמונה (להאמין) זה להרגיש בפועל מחוברים לכוח הזה. וזה מוביל אותנו לשאלה השנייה ששאלת (ברשותך, אתייחס בהרחבה לתפילה עצמה בהמשך)- איך אפשר לכוון/ להרגיש מחובר למשהו מופשט,שאין לנו שום חוש לגביו?
התשובה טמונה בהבנה ובהפנמה של אלוקים כמי שמחיה את העולם. אם הקב"ה הוא "מקור כל הכוחות כולם" והוא נוכח בכל המציאות, אזי דרך כל גורם במציאות אפשר להתחבר אל ה'. איך? קוראים לזה התבוננות. הרמב"ם ניסח את זה טוב ממני במשנה תורה להרמב"ם ,ספר המדע, יסודי התורה פרק ב' :" והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ--מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול...". אם נפשט את הדברים שאומר הרמב"ם, כשאדם מתבונן בבריאה ומבין כמה פלא וכמה יופי וכמה מורכבות יש בה, הוא מיד חושב על מי שברא את כל אלו והמחשבה כמובן מביאה למקום של חיבור.
אותו דבר גם בתפילה ואולי בתפילה זה אף מופיע בצורה חזקה יותר.
מה קורה לנו בתפילה ? התפילה נועדה בעיקר בשבילנו, וכשאנחנו מחפשים כוונה בתפילה אנחנו מחפשים בעצם כוונה והתמקדות פנימה. כשאנחנו מבקשים, משבחים את ה' או מודים לו אנחנו בעצם מסבירים ומפנימים לעצמנו את הטוב שהקב"ה שולח לנו. התפללתי פסוקי דזמרה- אני לומדת מהם כמה גדול הקב"ה שעושה למעננו ככ הרבה. ביקשתי בשמונה עשרה בקשה כלשהי? יש לי מישהו לפנות אליו! כשזו המחשבה על תפילה וכשזה המיקוד, אנחנו מחזקים את הקשר שלנו לקב"ה, מופשט ככל שיהיה.
הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל הסביר באחת השיחות שלו את הפסוק במשלי "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא" כך : אם תתאמץ ותחפש, תשקיע בהתבוננות ובפעולת האמונה- אז בטוח תמצא "דעת אלוקים", הכרה ברורה ופשוטה שתתיישב לך על הלב.
לסיום, אם תרצה להרחיב לרב חגי לונדין יש סדרת שיעורים מדהימה בנושאים שהעלת ועוד כמובן:) הסדרה נקראת יסודות האמונה (זה נמצא ביוטיוב,ניתן למצוא אותה בקלות) והרב לונדין מסביר בצורה ממש מאירה ומרחיבה את כל המושגים שדיברנו עליהם. מוזמן לנסות!
מאחלת לך הצלחה רבה!
רוני