ש
אהלן!
קודם כל תודה גדולה לכם, ממש אשריכם!!
אני שונאתתת את ההתנהלות בבית שלנו. יש לי 2 אחיות שההורים שלי, וגם אני, מצפים מהן להיות שותפות במטלות הבית יותר ממה שהן עושות. המציאות בפועל היא שהן תקועות ממש כמעט כל היום בפלאפון, שזה כואב בפני עצמו, וכמעט ולא עושות כלום..
הכל בנחת בבית עד שמגיע הפיצוץ- אמא שלי לוקחת מטאטא ותוך כדי שהיא מנקה צועקת למה היא גם שוטפת כלים וגם עושה כביסה וגם עושה מסדרת.. למה הן אוכלות ארוחת ערב ב11 בלילה הולכות לישון ב2 וקמות בצהרים.. קיצור מוציאה את כל המיץ.
מצד אחד באמת כואב לי עליה ואני מסכימה איתה, אנחנו באמת צריכות לעזור יותר. גם אני צריכה להשתפר בזה, אני עוזרת יותר מהן אבל לא מספיק.
מצד שני, אני שונאתתת שזאת ההתנהלות של ההורים שלי וזה גם גורם לי לא להשתנות
ת
שלום!
אשרייך שאכפת לך כ"כ מהמשפחה שלך,זה לא מובן מאליו!
אני ממש שמחה ששיתפת בקושי שלך, מקווה שיצליח לעשות לך קצת סדר במחשבות.
את מתארת מצב לא פשוט, מצד אחד אחיות שלך שלא עוזרות מספיק בבית ומהצד השני עצבים של ההורים שלך שגורמים לך אי נעימות.
מה עושים במצב כזה?
🌟מדברים- התמונה שעולה ממה שכתבת היא שאין תיאום ציפיות בין ההורים לבינכן במה שקשור למטלות ולתפקוד שוטף של הבית. במצב שבו אין ציפיות ברורות ואין תקשורת- בהכרח יהיו מריבות, זה אנושי מאוד. הפתרון הראשוני הוא לדבר. את העלת את הפתרון הזה בעצמך:) ואם ההורים לא עושים את זה, יכול מאוד להיות שזה פשוט כי הם לא חשבו על זה בעצמם. מן הסתם זה נמשך תקופה ארוכה והם רגילים. דברי איתם על הנושא ותציעי להם שהם ביחד איתכם יחליטו ויגדירו ציפיות ברורות. תקשורת בד"כ פותרת הרבה.
🌟מדברים*2 - נשמע שיש סוג של מתח פנימי בינך לבין האחיות שלך. כתבת שאת מרגישה שהן לא עושות כלום ונשמע שאת מאוכזבת מהן. מה דעתך לנסות לדבר איתן על הנושא? לפתוח את מה שאת מרגישה בצורה רגישה ומכבדת? יכול להיות שאם הן יהיו מודעות לרגשות שלך כלפיהן הן יתאמצו קצת יותר.
אם את מרגישה שאתן לא במקום לפתוח דברים, נסי לחשוב איך אפשר לייצר אווירה טובה בינכן. אולי תעשו דברים כיפיים יחד, אם יש משהו שכולכן אוהבות אתן יכולות לנצל את זה כבילוי. ככה אולי יפתח לכן הלב ועל הדרך גם תחזקו את הקשר.
🌟מבינים שלא את הכל אנחנו יכולים לשנות. אנחנו יכולים לשלוט על מה שקורה אצלנו, מה שקורה אצל אחרים (גם אם הם קרובים לנו מאוד) הוא בסוף בסוף- בחירה שלהם. כמובן שאת יכולה וצריכה לעשות השתדלות, אבל אם אחיות שלך לצורך העניין יחליטו עם עצמן שהן לא רוצות לקחת חלק- זו תהיה הבחירה שלהן. מה זה אומר?
את לא צריכה להוריד מעצמך. ציינת שהיחס של ההורים שלך לעניין גורם לך לא להתאמץ מדי להשתנות ולנסות לקחת חלק גדול יותר במשימות. אני יודעת שזה קשה, זו עבודת המידות מאתגרת מאוד אבל בסוף- אם תביני שהבחירה שלך היא שלך ולא אמורה להיות תלויה באחרים ותבחרי להתאמץ וכן לעשות יותר זה יהיה צעד משמעותי בשבילך. מעבר לעובדה שההורים שלך ישמחו, את תרוויחי מידות טובות:)
מאחלת לך שדברים יסתדרו בעז"ה. בהצלחה!
רוני