ש.
היי אני בת 16 ויש לי אינסטגרם ולפעמים אני מרגישה בזבוז זמן כשאני משתמשת באפליקציה הזאת, כאילו אני יכולה במקום לדפדף שם לעשות מלא דברים שאני דוחה, ובנוסף האפליקציה גורמת לי לפעמים לדיכאון או לקנאה בכולם שמאושרים בתמונות ואני יושבת על הספה בבית ולא עושה כלום. אז אני מצד אחד ממש רוצה למחוק את האפליקציה כי היא לא עוזרת לי כל כך, אבל מצד שני דרך האפליציה אני מתעדכנת וגם מתקשרת עם חברות שלי... אז אני כבר לא יודעת מה לעשות, יש מצב לעצה או עזרה?
ת
אהלן אהלן!
איזו שאלה חשובה.
אני חושבת שזה האתגר של הדור שלנו: יש דברים שיש לנו בחיים, ואנחנו צריכים להחליט מה טוב ומה רע, אם אנחנו רוצים או לא רוצים אותם, ואם כן - איזו מידה מתאימה ונכונה לנו.
אז הגיע הזמן לעשות קצת סדר בדברים 😉
לפני שניגשים לעניין, צריך להבין ממה הוא מורכב בחיים שלך.
💭 מודעות למצב באינסטגרם.
כמה זמן ביום את נמצאת באפליקציה? מי האנשים שאיתם את מתקשרת דווקא שם? את משתפת או צופה מהצד? פותחת ומדפדפת בעיקר ברגעי שמחה או ברגעי עצב?
💭 מודעות למצב במציאות.
מה יש לך בחיים שמעסיק אותך במהלך היום וקורה במרחב המציאותי הממשי? משפחה, חברות, לימודים, אולי גם סניף, תחביבים ומשימות למיניהן..
ועכשיו שאלה.
❓ אינסטגרם, ורשתות חברתיות בכללי - בעד או נגד?
🤔 בעד: זה טכנולוגיה מבורכת, זה עוזר לשמור על קשר, זה מעביר ומעשיר את הזמן.
🤔 נגד: אפשר לחיות בלעדיהן לגמרי, ואפילו רצוי, כי הרשתות האלה לפעמים שולטות בנו ומבטלות את מי שאנחנו באמת. הן גורמות לנו למרדף אחרי אושר לא ממשי, פחד תמידי לפספס, עצלנות ובטלה.
ואפשר לריב בעד או נגד, להשתמש או להתנתק, אבל אני רוצה שנסתכל מה עומד בעצם מאחורי הרשתות החברתיות.
הרשתות החברתיות, והאינסטגרם בפרט, באות ועונות לנו על חוסר (שהוא גם צורך) מסויים: חוסר בעיסוק, חוסר בשמחה, חוסר בחברה.
באינסטגרם אנחנו מחפשים את האושר - האישור, כשבעצם, מה שאנחנו צריכים זה שמחה (שאותה אין באינסטגרם).
והדרך להתמודד עם זה ולא להיסחף, היא על ידי סור מרע, ובעיקר עשה טוב.
כמה טיפים לסור מרע:
🌠 להגביל את הזמן שלך באינסטגרם - על ידי אפליקציות שמקציבות זמן, או החלטה אישית שלך..
🌠 להחליט על "יום ללא אינסטגרם". יום שהוא לא שבת!
🌠 להפחית את הצורך באפליקציה: אם את מדברת עם אנשים מסויימים שם, אז פשוט תעבירי את השיחות למקומות אחרים. להשתיק בסטורי או להוריד עוקב לאנשים שאת לא באמת רוצה לראות מה הם עושים בחיים.
כשיש פחות סיבות להיכנס לאפליקציה - נכנסים אליה פחות. מניסיון.
ועל ידי הרבה עשה טוב:
💡 תמצאי עיסוק - תחביב חדש, מעגל חברתי חדש (או מעגל קיים ולהעמיק אותו), אם אפשר אז תתחילי לעבוד.
💡 להסתכל בעולם המציאותי שמסביבנו ופשוט להיות נוכחים בו כפי כשהוא. בלימודים, במשפחה, עם חברות - פתאום כשמודעים למצב, מבינים כמה הזדמנויות יש לנו ואנחנו פשוט מוותרים ובורחים לפלאפון! אז חדל בריחות. פשוט להיות.
💡 למלא את עצמך במשמעות.
זכינו להיות חלק מהעם היהודי, זכינו שיש לנו את המושגים "עבודת ה'" ו"עולם רוחני" שממלאים אותנו.
וגם אם זה פחות מה שמדבר אלייך עכשיו - כשאנחנו לומדים להכיר את עצמנו, זה נותן לנו המון משמעות. אז צאי להכיר! ובדרך תמלאי את עצמך באהבה ואמונה במי שאת, תכירי בתכונות שלך.
ככה מגיעה השמחה האמיתית, והצורך ל"אישור" מתפוגג לאט..
👈🏽 ובכל זאת.
ככה את מתקשרת עם חברות שלך! אני מבינה מדבריך שאת לא בטוח רוצה למחוק לגמרי, אולי זה לא הדבר הנכון לעשות, זאת בחירה עם השלכות.
ובמצב כזה - תצרי יותר קשרים מציאותיים, ממשיים. תנסי לפתח שיחות דרך אפליקציות אחרות שאת מרגישה יותר בנוח איתן.
אינסטגרם יכול להיות טוב ויכול להיות רע - הדעות מגוונות.
אבל מה שבטוח, הוא כלי. מה זה כלי? משהו שמשמש את היוצר, משהו שמשמש אותך. את זאת שמחליטה מה המינון, מה נכון לך, איך נכון לך, ואם בכלל.
אם תמחקי או לא זאת לא השאלה. השאלה האמיתית היא מה עושה לך טוב.
אז אני מאחלת לך שתזכי לעשות המון טוב.
המון בהצלחה!
מורן