ש. קשה לי שאני שומרת הכל, נותנת לפגוע לי בלב,
מנסה באמת לעשות שיהיה טוב אבל פשוט לא עובד לי.
אין לי כח לביקורות יותר, אני לא מבינה מה הקטע להעיר כל הזמן?
אולי שישחררו אותי כבר??
נמאס לי. אני באמת יודעת מה טוב לי.
ואני יודעת גם לשמור על עצמי.
הייתי השבוע בים, היו כמה בנים שהציעו לי כמעט חייבו אותי לשבת לשתות איתם, ולא! לא שתיתי איתם, אוקיי?
ערבי אחד לא הפסיק לקרוץ לי,
במעיין כמה בנים לא הפסיקו לשיר לי.
ושמרתי על עצמי.
אז מה הקטע לא לסמוך עלי?
דיייי
תנו לי ליסוע לאן שאני רוצה!
באמת שכבר לא אכפת לי מאוטובוסים!
ההורים שלי לא מבינים שכל החניקה הזאת של..
ללכת עם גרביים, לא לצאת לפה, לא לצאת לשם פשוט לא עובדת???
אני ילדה מרדנית, אוקיי??
החוקים שלהם לא יעזרו, רק יזיקו,
כל ההחלטות המפגרות האלה של:
לא לקנות בגדים חדשים כי אני לא מתנהגת מושלם בבית פשוט לא יעזור להם??
הם לא מבינים שעונשים לא עוזרים להם כבר 17 שנה??????????????
אני חיה הרבה זמן בעולם הזה, אני יודעת מה מתאים לי מה לא,
למה הם לא משחררים אותי לעשות מה שאני רוצה???????
ת. יקרה כל כך!
מה שלומך? מקווה שאני תופסת אותך בזמן רגוע יותר. כמה כאב וצעקה שזורים במילותייך. נראה שהתעייפת מלנסות 'להילחם' ו'לזכות' באמון של הורייך. האמת, ליבי ממש יוצא אלייך וכולי תפילה שנצליח בע"ה להגיד את המילים הטובות והמדויקות בשבילך.
ברשותך אפתח בציטוט ממילותיה המתוקות של אורי אנסבכר הי"ד (מכירה?) שרלוונטיות גם אלינו (מוזמנת לשמוע במקביל את השיר של רוחמה בן יוסף):
'עשי שיהא עולמך,
עולם של שלום..
לפני המשא והמתן שלך עם עצמך, ועם אהובייך.
לפני ההסכמים וההפרות והמלחמות,
עשי לך שלום בתוכך!'
לפני המלחמות, לפני ההסברים מול ההורים, לפני הרצון שלך ל'זכות' באמון שלהם- עשי שלך יהיה שלום ורוגע פנימי בתוכך! שלום ולא מלחמה.
בטח את שואלת- 'סליחה, למה אני צריכה 'להשתנות'? הבעיה שלהם'!
יתכן שכן, ויתכן שלא. והאמת, זה לא משנה. מה שמשנה הוא שיהיה לך טוב ותהיי שמחה. ובגלל שבחיים לפעמים את תתקלי בעוד סיטואציות כאלה ואחרות ש'אין לך כ"כ לאן לברוח' ואיתם תצטרכי להתמודד, אנחנו נלמד איך עושים זאת כבר עכשיו- בעבודה מול ההורים שלך, שבעצם מתחילה בעבודה מול עצמך.
שנתחיל? 😊
אני רוצה לגלות לך סוד שאין נער/נערה מתבגרים, שלא עוברים חיכוך קל (בינוני עד קשה 😊) מול ההורים בתקופת התיכון. והאמת, החיכוך הזה כ"כ מתבקש כי ממש לא מזמן, היית עוד 'הגוזל הקטן' שלהם ששמרו והגנו עליו. ופתאום, לפני שהם אומרים לך 'עוף גוזל חתוך את השמיים', הם רוצים להיות בטוחים שאת מספיק חזקה כדי לעוף, כדי להכיר עולם חדש שלא הכרת בקן הקטן שלך.
אז הם יגידו לך 'לא ללכת לפה, ולא ללכת לשם' ו'תזהרי מהחברה הזאת, ומהאיש הזה' וכו' וכו', תדעי שזה מאהבה.
נראה לך שהיו משקיעים אנרגיות במישהו שלא אוהבים? בחיים לא!
ובכן, 'יש בי אהבה והיא תנצח'. אבל מה עם אמון? הרי בקשר טוב, צריך אמון ואהבה.
אז איך בונים אמון? כאן מתחיל השלום שלך מול עצמך, שיוביל לשלום עם הורייך בע"ה.
שימי לב לסדר הדברים 😊
1) 'הטוב שלך ינצח את כל השברים'- הכל מתחיל בכמה ואיך את אוהבת ומאמינה בעצמך, אבל באמת! זה אומר שמעכשיו, את מתחילה לשים לב לתכונות, לכישורים הטובים שיש בך. למחשבות, לרצונות הכמוסים שלך, לעשייה ולנתינה שלך לאוהבים שלך. ואף לפירגונים שאת מקבלת מהחברות ומהמשפחה שלך. בהדרגתיות, את תרגישי שאת, ורק את, נותנת לעצמך אישור שאת טובה! והאמת, שאנשים סביבך, כולל ההורים שלך, לא יפספסו את הטוב הזה..
2) 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'- תרפי אחותי! אם את בטוב עם עצמך, את לא תתני לכל מילה שנאמרת לך, לשבור אותך הרי את זאת שנותנת לעצמך את האישורים למי שאת באמת. תשתדלי כמה שפחות להיכנס למלחמות ומאבקים על כל מילה שההורים שלך אומרים לך.
אין צורך להגיב לכל דבר- 'אל תהי צודקת, תהיי חכמה' 😊.
אם תפעלי בחכמה, כל המאבקי הכח יגמרו אחרי שתשחררי. בדיוק כמו שמלחמה תפרוץ, ותסתיים, כשיש/אין עם מי להילחם.
איך עושים את זה בפועל? קבלי החלטה בליבך, שמתוך עשרות מילים/ תגובות שאת מקבלת מההורים שלך ביום, את שותקת על 2 דברים מרצון וממש לוקחת נשימות עמוקות כדי לא להתפרץ. בהתחלה יהיה קשה. אח"כ- יהיה קטן עלייך!
3) פירגונים!! תראי להורים שלך שאת מעריכה אותם על ה'קן' שבנו לך ( אבל באמת תעריכי! ). תגידי תודה על כל מה שאת מקבלת מהם- אוכל , בגדים וכו'...
ככל שתייצרי (כן, זה תלוי בך!) סביבך אווירה טובה ונעימה, שמתחילה קודם כל מול עצמך, את תראי שהשיח יהיה יותר מזמין, שיח של שלום, של נעימות, של אמון.
כשהורייך יראו את השינוי הפנימי שהתחולל בתוכך- המודעות לטוב שלך, לכוחות שלך, המילים הטובות שלך והמקום שנמנע מלהילחם מולם, הם יבינו שאת כבר בוגרת, שאת מוכנה לצאת לחיים. שיש על מי לסמוך.
הכל עניין של שדר פנימי עמוק.
והאמת, זה לא אומר שתקבלי עכשיו את כל מה שתרצי (זה לא אומר שזה גם נכון שזה מה שיקרה 😊), אבל את תחיי בשלום עם עצמך! עם ההורים שלך! ואני בטוחה שגם את תראי את התוצאות בטווח ארוך יותר...
רגע, אבל מה עם ההורים?
אחרי שעברת את כל השלבים האלה, או לפחות הפנמת אותם, תוכלי להגיע לשיח פתוח ונעים איתם.
תוכלי לברר איתם מה יגרום להם לחזק את תחושת האמון בך. אולי תגלי שמרגיע אותם שאת יוצאת עם חברה טובה מסויימת? או שיודעים שאת חוזרת בשעה שאתם מסכמים? הכל עניין של זמן, דרך וסבלנות.
ולסיום, בקשה לי אלייך, ורק כי את בוגרת אני מסכימה לעצמי לבקש זאת, אם ההורים שלך נותנים בך אמון (והם יתנו!) - אל תאכזבי אותם.
בשבילך ובשבילם.
כי כמו שקשה לקבל אמון מאנשים (ומי כמוך יודעת זאת) ככה קשה לקבל אותו שוב, אחרי שכבר אכזבנו.
אהובה, שאי תפילה שה' יאיר לך את דרכך ויכוון אותך!
אנחנו כאן לכל שאלה נוספת.
הודיה